העיר הקטנה שה הכל הכירו את כולם וכולם ידעו על המתרחש אצל כולם קיבלו די בתדהמה את הקשר שנוצר בין אחד מעשירי העיר לבין אחת הפקידות במשרד ממשלתי, ההלם נבע בגלל פער הגילאים בינייהם, הוא נשק לחמישים והיא הייתה בשנות העשרים לחייה, נערה די ממוצעת, נאת מראה וחייכנית למדי.

לאחר תקופה כשהרכילות שככה הופתעו לראותה מהלכת ברחוב הראשי כשכרסה בין שיניה, היא הלכה בגאווה ולא היה אכפת לה מה אומרים או מי מצביע לכיוונה, היא הייתה "בטוחה", הם התגוררו ביחד ומבלי  להניד עפעף כשנשאלה לשם משפחתה הייתה נוקבת בשלו.

הבת המשותפת שלהם הגיחה לעולם ביום קייצי והשמחה הייתה גדולה, לה זו הייתה בת בכורה,לו הבת השלישית מנישואים קודמים,

כיאה לג'נטלמן ואיש הגון הוא הציע לה נישואין  כשהבת הייתה בת שנה והם הקימו להם קן קטן משלהם.

השנים עברו כאשר הזוג עובר תהפוכות ללא הרף, הוא המשיך לפזול לנשים אחרות והן טעמו את נחת זרועה, היא דאגה להדגיש את הסטטוס שלה ולא וויתרה על עמדה באם זה היה בהפגנת הרכב החדש הנוצץ, או הבגדים המפוארים, רמת החיים לה הורגלה מצאה חן בעיניה.

באחד הימים הרגישה צורך להתמרד ומצאה לעצמה עבודה, היא רצתה להוכיח כי היא מסוגלת ויכולה גם להרוויח משכורת משלה, הדבר לא החזיק מעמד כי הם נסעו רבות לחו"ל וגם על זה לא וויתרה, היא הייתה אישה נבונה ורצתה לשמור על העוגה "שלמה".

בין הנסיעות הרבות הם התארחו לא פעם אצל אחיו בלונדון ובילו כמשפחה לכל דבר.

לכשרצתה לנסוע ללונדון לקנות בגדים, נסיעת בזק שכזו לקחה איתה את אחותה , מנסיעה זו חזרה עם טבעת יהלום, לדבריה היא מצאה "מציאה" בחנות שעמדה להיסגר, בעלה שמח כשהוא מפרגן לה על הקניה.

בחורף הוא טס ללונדון למכור את הפרוות שלו כמדי שנה והתארח אצל אחיו, לפתע נזכר כי שכח את מעיל הגשם שלו ואחיו הלווה לו את המעיל שלו, במהלך היום הכניס את היד לכיס המעיל בגלל הקור ומצא פיסת נייר בכיס, הוא הוציא את הנייר וראה "קבלה", קבלה מחנות תכשיטים יוקרתית בלונדון כשהפריט הנקנה היה "טבעת יהלום", הוא עצר באמצע הרחוב והבין....

עברו 5 שנים והיא עברה להתגורר עם האח היותר צעיר כשהיא יוצאת מהבית עם מזוודת בגדים אחת וטבעת יהלום, האח רכש עבורה דירה במקום יוקרתי בעיר אחרת.

בתעודת הזיהוי שם המשפחה נותר כפי שהיה.

אגב, למען הרצף, הם רק שני אחים!!!