פרשת "ניצבים - וילך"

                מתוך עלון "חוויית השבוע" של "החוויה היהודית"

"אתם ניצבים היום כולכם לפני ה' אלוקיכם, ראשיכם, שבטיכם, זקניכם ושוטריכם, כל איש ישראל. טפכם, נשיכם וגרך אשר בקרב מחניך, מחוטב עציך עד שואב מימך..." (דברים כ"ט/ט'-י').

משה פונה אל כלל ישראל, מהמיוחס ועד הפשוט ביותר בעם ישראל: ראשי השבטים, הזקנים והשוטרים, הטף, הנשים והגֵרים, חוטבי העצים ושואבי המים. כולם, ללא יוצא מן הכלל, ניצבים ישירות לפני ה', ללא מתווכים, ללא אנשי כהונה מיוחדים, ללא מעמד מיוחד.

התורה מזכירה שני בעלי מלאכה ממעמד שווה: "מחוטב עציך ועד שואב מימך". מדוע, אם כן, מבחינה התורה בין שני בעלי מעמד נמוך זה, האם לא היה די בהזכרת אחד מהם?

אם נתייחס לעמידתם ולזווית גופם בעת עשיית מלאכתם, נבין שקיים הבדל מהותי ביניהם: "חוטב העצים" מרחיק עצמו מן העץ כדי להנחית עליו בתנופה מכה חזקה ואילו "שואב המים" מטה את גופו קדימה, לעבר הבאר ממנה הוא שואב את המים. שניהם מסמלים מהות וגישה שונה של בני האדם בדרך הנהגתם - "חוטב העצים" מסמל את האדם המתרחק מדרך התורה ופוגע בחברה ואילו "שואב המים" מסמל את האדם המתקרב לתורה, המשולה למים, שואב ממנה את הידע ונוהג לפיה ביחסו אל החברה. שניהם אמנם נמצאים במעמד נחות אבל הגישה שלהם את סביבתם שונה בתכלית השינוי.  

בנוסף לכך, מדגישה התורה: "כי המצווה הזאת אשר אנוכי מצווך היום, לא נפלאת היא ממך ולא רחוקה היא. לא בשמים היא...ולא מעבר לים..." (ל'/יא'-יג').  ההדגשה של התורה במלים "לא נפלאת היא ממך", באה להסיר טיעון צודק, לכאורה, שהאדם מהרהר בלבו ואומר: אני בסך הכל, "חוטב עצים", או "שואב מים", גופי בנוי מדבר חומרי וגס ואני עוסק במלאכה גשמית נחותה ואילו מצוות התורה הן קדושות ורוחניות. האם יכול גופי הפשוט ליצור מיזוג עם עולם הרוח, כיצד אני יכול למלא משימה כה מורכבת וסבוכה?

על כך באה תשובה התורה "לא נפלאת היא ממך" (מגופך). גופך ממזג בתוכו גוף ונשמה, גשמיות ורוחניות. המציאות מוכיחה מעל לכל ספק שגשמיות ורוחניות יכולים לדור יחדיו שנים רבות, כי את הפלא הזה יוצר ה' רגע רגע עם כל בני האדם עלי אדמות, ועל כך אנו מברכים "ברוך...רופא כל בשר ומפליא לעשות". לכן, גם אתה, המגדיר את עצמך "חוטב עצים" או "שואב מים". עליך "לחטוב" או "לשאוב" החוצה את העצות והמחשבות המנסות לבלבל אותך בשאלה: האם אני האדם הראוי שיבחרו בי לעשות את כל המצוות הנראות כה רחוקות מהווייתי הגשמית?

על תהיה זו באה התורה ועונה לך: כי קרוב אליך הדבר מאוד, בפיך ובלבבך לעשותו" (דברים ל'/יא'), ולא רק זאת - אלא ש"אתם ניצבים היום כולכם לפני ה' אלוקיכם": "חוטבי העצים" ו"שואבי המים", כמו ראשי העם, "יחד - כל שבטי ישראל".

                                                                                                             דוד דרומר