ידידתי עברה כבר את גיל ה-50, התגרשה פעמיים, אבל עדיין לא וויתרה על התקווה למצוא אהבה. אחר שנכשלה בניסיונות למצוא את גבר חלומותיה בדרכים רגילות, נרשמה לאחרונה לאתר הכרויות ואחר דחיית מועמדים רבים, הסכימה לבסוף להיפגש עם מועמד שנראה היה לה כמתאים. שניהם היו אנשים מבוגרים וכיוון שהמקום הכי טוב, כדי להכיר את מישהו, הוא המיטה, הסכימו מראש, לאכול ארוחת-ערב בביתה ואחר-כך לבלות את הלילה יחדיו. הרי מכתבה של ידידתי, בו היא מתארת את מפגשה מליל אמש:

"שלום אברי,

הוא חיכה לי כבר, יצא ממכוניתו ונשק לי בו במקום מימין ומשמאל, כאדם הפוגש ידיד יקר מאד שמזמן לא ראה ושמח לקראתו. התלהבותו המטופשת נמשכה לכל אורך פגישתנו והתייחסה לארוחת הערב בה קיבלתי אותו, פנטסטית, לא ייאמן, כי כך מבשלת אישה, אינך אישה, את גברת, זה מופלא, את גם מציירת יקירתי, הרי זה לא יאומן, איזו דירה - הוא התנהל בה, כאילו נולד בה - הוא אמד את שווי הבית, כמה עולה המכונית, הון תועפות עולה לשכור אחת כזאת, אך הוא הרי יש לו את המיליון החודשי שלו, היכן חולץ הפקקים מתוקתי? אני כבר ארחץ כלים, עזבי, הספרייה שלך, היא לא תיאמן, ידעתי, הרגשתי, כי יהיה טוב, אלילה כמוך, שידה בלונדינית שכמותך, שגם ביצירותיה חייבים להתבונן בין שתי גניחות של נקודות שיא נלהבות. אושרו הדמיוני נחתך רק בבוקר כשביקש מספר טלפון כלשהו, אחרת לא יגיע בזמן, הוא התלבש בחטף, כיוון שב-10 יש לו פגישה חשובה במשרד החוץ, אבל הוא יגיע שוב לארץ בשבוע הבא, כי בדרך כלל הוא מתגורר באירופה ולהתראות יקירתי, נשיקות.

אדם זה שכלל את העניין לרמה עליונה, הוא מקצוען היודע במדויק מתי חייב לומר משהו, לעשות משהו, כדי לקבל תמורה נאותה. אשתו נפטרה לפני ארבע שנים והאיש ככל הנראה סגר את התריסים הרגשיים, הגיף את הוילונות ומזדחל למוחותיהם של זרים, כאדם הנכנס למסעדה. ללא כל קשר רגשי כלשהו כלפיו, אדם זה, הוא חשוף בצורה מדהימה, כמו המדבר.  

כאשר עזב, חזרתי לישון, כי בלילה לא עצמתי עין. הוא נחר, אנפף, הזיע, חרחר ואני בכל פעם התעוררתי בבהלה. הרגשתי בחילה מתמדת, כי הדליק סיגריה אחת מהשנייה, הרהיטים ספגו את העשן, גם לעורו היה ריח של מאפרה.

אני שמחה מאד, כי גם את זה ניסיתי, אני שמחה שהצלחתי להיתקל שוב בחולה רוח מוחלט. לילה זה לא ישאיר בי שום עקבות של הנאה ורגש".