נכון, כיתה ה`, זה כבר לא גן ילדים או כיתות א`-ב`, אבל למה צריך להפציץ אותם בשיעורי בית בחופש, היתרונות לכך בהם בכך: שבמידה והילד באמת לוקח את לימודיו ברצינות, שיעסוק בחופש בדרבים חיוביים ולא ימצא כל היום מול הטלויזיה עם טלנובולות וכל החרטא, או מול המחשב במשחקים, או יותר גרוע יסתובב ברחובות ויעשה מעשי ונדליזם מרוב שעמום. אם המטרה שימשיכו ברצף הלימודים, אז בשביל מה כל כך הרבה ימי חופש סוכות או חנוכה, פסח. איזה חופש זה שצריך כל הזמן לשבת על שיעורי בית. וגם בזמן לימודים, אם מדובר בעבודות מחקר שונות שצריך להגיש בזמן מסויים למנחה מסויים - ניחא, אבל אם מדובר בשיעורים רגילים, למה להפציץ אותם בשיעורים בלי סוף לבית.  שאת חלקם לא הספיקו ללמוד בכיתה וחלקם לא ברור להם מה לעשות ?   מילא, תירגול קצר של כמה תרגילים בחשבון, אנגלית, כדי שלא ישכחו, אבל למה צריך טונות של שיעורי בית, עשרות עמודים, האם המורים בודקים בכלל את השיעורי בית שהילדים מכינים ? האם המורים בודקים בכלל אם הילדים מבינים את השיעורי בית שהם נותנים להם ? אני אומנם בעד קיצור חופשים גדולים, כי הילדים מאבדים לפעמים את רסן המסגרת של הלימודים, ויוצאים למסעי ונדליזם ואלימות בשעות הערב, מדובר בעיקר על ילדים מכיתות ה` ומעלה.ילדים שאינם מועסקים ומשתעממים, נמצאים שעות במשחקי מחשב או טלויזיה - טלנובלות ספרדיות.  אך לדעתי כמויות השיעורים שהילדים מקבלים מוגזמות, צריך לקחת בחשבון, שלילדים יש גם פעילויות מעבר לשעות הלימודים, בחוגים שונים, או פעילות תנועתית שהיא גם חשובה מבחינה חינוכית, לא פחות מהלימודים עצמם, פעילות תנועתית - קן הנוער העובד ולומד בזמן הלימודים, קיימת גם בזמן החופש, פעילות שיכולה לכסות חלק מהזמן הפנוי של הילדים לדברים חיוביים. אז אסכם - בחופש צריך לתת לילד לתרגל - אבל לא להפציץ אותו באלפי תרגילים, כי זה כבר לא חופש בשבילו, להעסיק אותם בפעילות תנועתית וחוגים מעניינים שיוסיפו לו מוטיבים חיוביים.