פרשת "ניצבים - וילך"

                מתוך עלון "חוויית השבוע" של "החוויה היהודית"

"ויאמר אלוקים: נעשה אדם בצלמנו כדמותנו, וירדו בדגת הים ובעוף השמים ובבהמה ובכל הארץ..." (בראשית א'/כו').

על פסוק זה אומר רש"י: "יש בלשון הזה לשון רידוי ולשון ירידה. זכה - רודה בחיות ובבהמות, לא זכה - נעשה ירוד לפניהם והחיה מושלת בו".

מדברי רש"י ברור שכח השליטה של האדם בבעלי החיים בעולם לא נובע מיכולותיו האישיים, היות שהוא יצור שנברא כמו שאר כל הברואים עלי אדמות ושווה להם. לאדם ניתן כח ייחודי מאת הבורא המאפשר לו לשלוט ביצורים אחרים שנבראו  ע"י הקב"ה ונמצאים בעולם. לכן, כאשר הוא מפתח לעצמו "אמיתות" שונות "שכוחו ועצם ידו עשו לו את החיל הזה", הוא עלול לאבד את הכוח המיוחד שניתן לו והוא לא יוכל לשלוט בבעלי החיים, בדיוק כפי שמסביר רש"י: אם לא יקיים את רצון ה' ולא ידע לרדות (לשלוט) בבעלי החיים בדרך וחשיבה המקובלת ע"י הקב"ה, הוא יהיה ירוד לפני הם ובעלי החיים ישלטו בו. 

רעיון זה נרמז בדברי רש"י, במלה "זכה" - אם האדם מזכך ומעדן את עצמו וכל מעשיו נעשים מתוך הכרת הבורא והכרת הטוב שניתן לו מאת הבורא, אזי הוא רודה בחיות ובבהמות, בכח עליון שניתן לו מלמעלה. אך אם "לא זכה" - הווי אומר, אם האדם לא זיכך את עצמו, אלא גישתו היא של אדם גאוותן של "אני ואפסי עוד", אזי נעשה ירוד לפניהם. לא זו בלבד שלא יעמוד באותו סטאטוס של שאר הנבראים, אלא גרוע מכך, הוא נעשה אף נחות מהם.

חיזוק רעיון זה ניתן ללמוד מהמלה "וירדו", בלשון רבים: בפסוק זה מדובר ב"אדם" ולכן הלשון המתאימה היא "וירדה", בלשון יחיד. מכאן אנו למדים שהאדם הוא בריאה מיוחדת ומופלאה משאר הנבראים, הוא שונה משאר הנבראים בזה שהוא מורכב גם מחומר וגם מרוח. האדם נוצר "בצלמנו כדמותנו"- בצלם דמות האלוקים, ואם הוא מסיר מעצמו את החלק הרוחני, הוא מאבד את יתרונו על כל שאר הברואים, מאבד את הכח המיוחד שניתן לו מאת הקב"ה, כח השליטה בעולם והוא נעשה אף נחות משאר הברואים והם שולטים בו.

מכא ן עלינו ללמוד מוסר השכל לגבי ייעודו של האדם בעולם - עליו לבחון ולבדוק את כל מעשיו ולדאוג שיהיו ברמה כזאת שימצאו חן ושכל טוב בעיני אלוקים ואדם. כי האדם ניחן בכח השכל ועליו לנצל את האוצר הבלום בו חנן אותו האלוקים ועליו להתעלות מה"ארציות" ולהתחבר ל"רוחניות" המאפיינת את יכולתו השכלית, לנהוג כ"בחיר הברואים" ולפעול ברמה של "אדמה לעליון".

העם, "יחד - כל שבטי ישראל".