היא לא נדירה אבל גם לא תמיד זמינה

יופייה הוא בעיתוי בו מגיעה

ואת-ה לא מודע זה מחלחל בתוכך

וזה כמו תהליך בנייה

ימים וחודשיים נבנית הרצפה

שאמורה להחזיק את האהבה

היא בנויה מחומרים ברמה.

הלמות הלב והזיעה הקרה

כנות  ויושרה  וצמרמורת בגבך.

היא עומדת בכל דקה נתונה

במבחן שיכול להסתכם במילה

לעיתים בריב ואז באה הנשיקה.

אפילו בדמיונך אתה מודע לעובדה

ששום גורם לא יקלקל את מה שנבנה.

אתה בטוח שהיד המושטת תמיד

תופיע כמו אור בקצה המנהרה

ותמיד אותך מצילה

ולפתע כמו כבו האורות והכל

רועד, היסודות רעועים והזכרונות

פתאום נעלמים.

אתה עומד ותוהה ושואל את עצמך

לאן נעלמה האהבה והאם בכלל

חלמת והנה אתה שוב לבדך.