הטבע הוא חכם ומעסיק את המהנדסים הכי יצירתיים

כי כשהם מתכננים לצעירים את הצורה, הסרגל הוא בעל מידה קטנה

והכל טוב להם באופנה, המותן צרה, הישבן מורם בגאווה

והשדיים מלוא החופן לאחיזה.

יש גם את הרוח המניעה, המרץ הבלתי נדלה  וחוסר הפחד

בבנג'י או סתם נהיגה.

זה לא שלא עושים שימוש בהבנה, הם יותר מוטרדים

בדרך ההצלחה, חיי אהבה וסקס ללא תקנה.

ולא מדובר בהצלחה כשחומריות לצידה

זו הדרך שהטבע ברא.

ואז פתאם מתבגרים ומגלים שיש גם תובנה

ותחומי העניין משתנים והשד לא נורא,

אז עוד ס"מ בגיזרה, קמט ולא מהשמיכה

וכבר לא שורקים לך ברחוב כפי שפעם היה,

אבל.......

אם ניקח זאת באהבה נגלה את יתרונות

השערה הלבנה, את הבשלות והתחכום

ויופי שטמון בסתם פרח בגינה, או בשכנה

מעבר לפינה.

זוהי בהחלט מצידי הסכמה כי..כאילו יש ברירה?

ולמה שאבחר את הדרך הקשה ואז מה אם

אני יותר מלאה? ואז מה אם אין כבר שמלה צרה

ואם שורקים אז זה בגלל שאני סתם מסתירה.

ואם קמים למעני זה בגלל האנחה שהשמעתי

במדרגות והעלייה?

זו מעין הצהרה

ומי שרוצה מוזמן לחגיגה!!!!