בסוף כל שנה שורה רוח סיכומים על
כולנו. השנה, עם סיומו של עשור, זה מורגש אפילו יותר, או כמו שאלונה שלי, בת דקה
לעשר, אמרה, "אמא, היום נגמר העשור באופן חגיגי", והזכירה לי שהיא כבר
כזו גדולה...
אלו הנשים שעשו את השנה. הסדר, כמובן, אקראי ולא מחייב - והתנצלות מראש, אם השמטתי בהיסח הדעת אישה מופלאה כזו או אחרת
מדונה, שצחקה לגיל והראתה לנו שחמישים
זו רק ההתחלה ...
סוזן בויל, שצחקה לצורה והראתה לנו שיש
גם דרך אחרת לקידמת הבמה...
אלין נורדגרן, אשתו של טייגר וודס, ששברה את
הביצים לבעלה והראתה לנו שגם לבלונדיניות יש גבולות...
הילארי קלינטון, שכבשה את האגו ועשתה את מה שרבים
אחרים לפניה התקשו: הסכימה להפסיד בכבוד, להיות מס' 2 ולעבוד עם מה שיש...
אנסטסיה מיכאלי, שצחקה לסטטיסטיקה ואם היא תיפרד מליברמן אני מאיימת להפוך למעריצה צמודה
שלה...
אופרה וינפרי, שהודיעה על פרישה מהרייטינג בשיא התהילה ועוד תחזור אפילו יותר גדולה.
ציפי ליבני, שלומדת על בשרה כי את העבודה מתחילים בבית אם לא רוצים לגלות סכינים
בין השכמות...
יעל פוליאקוב, שצחקה אחרי שהיא בכתה ואני כבר
בציפייה דרוכה ל"הכל דבש" שלה ...
אביבה שליט, שכבר 1281 לילות לא ישנה כי
הבן שלה הוא הכי רחוק שיש במרחק
יריקה....
מישל אובמה, שהראתה לנו שאפשר להיות אשתו
של בלי לאבד את הצורה - תרתי משמע.
פרופ' עדה יונת, שגילתה לנו ש i q ו-
eq דווקא לפעמים מסתדרים .
דבר אחד משותף לכל המופלאות שמניתי
כאן:
לכל נשות השנה שלי יש.... "ביצים" .
הן ניחנו באומץ, יצאו נגד המוסכמות, הסכימו
להיות פגיעות, להסתכן באי אהדה גדולה, להראות טפח לא מושלם בעטיפה...
כולן נפלו, כאבו, אבל עשו את הדבר הכי נפלא
- קמו, ניערו את האבק מהבגדים, שמו פלסטר על הגאווה ושוב יצאו לדרך ובמובן הזה הן דוגמא לכולנו.
מאחורי כל אחת ואחת מהן מסתתרת נפילה קשה (לפחות אחת) אפיים ארצה - כואבת מדממת: אצל אחת זה אונס על ידי בן משפחה, אצל אחרת בגידה ציבורית והשפלה,השלישית
נחלה מפלה, הרביעית ספגה ביקורת נוקבת... עוד היו בתפריט התמוטטויות עצבים, נישואים
כושלים, ילדים חולים, קריירה מתישה בעולם של גברים לפעמים דורסנים.
סוד ההצלחה שלהן
אשה אשה והמכה שלה... אשה אשה וסיפור ההצלחה שהיא מספרת לעצמה ומתעקשת
לדבוק בו גם כשרע להפליא.
כשמסתכלים על סיפורי הצלחה, הנטייה הטבעית
היא לפטור אותם באמירה: "אהה, זה לא חכמה - היה לה/ לו מזל"...אבל הצלחה היא הרבה יותר
עניין של העזה, התמדה, התעלמות ממה יגידו, והסכמה להיכשל... כי רק בעקבותיה באה הצלחה.
אז חברות שלי,כשאתן קוראות את הרשימה, תגזרו
ותשמרו על המקרר את זו האימרה:
"בשביל להצליח חייבים להסכים להיכשל....וקצת לאבד את השליטה".
ושיהיה לכולנו עשור נפלא,
סיגל
הכותבת היא מומחית לאנרגיה נשית ומערכות יחסים. לפרטים נוספים וייעוץ:
5302305 050
9010080 050
רוצים לפרסם את דעותכם ב"פרשן"? גם אתם יכולים!לחצו כאן
גולשים יקרים, הכותבים באתר משקיעים מזמנם בשבילכם, בואו ניתן להם תגובה! כתבו למטה (בנימוס) את דעתכם.
תגובות
למאמר זה התקבלו 0 תגובותלכתבה זו התקבלה תגובה אחתלמאמר זה לא התקבלו תגובות