היכולת לקרוא וליהנות ממה שאתה קורא במספר שפות, היא יכולת מופלאה ויחד עם השמחה, שהיא ניתנה לי, אני מצטער על כך, כי ספק אם אוכל בימי חיי ההולכים ומתקצרים, להוסיף שפות נוספות לאלה שאני יודע.

חסרונה הגדול של אותה יכולת הוא, שקשה לחלוק את ההנאה הנובעת מקריאת קטעים (או ספרים שלמים) בשפות זרות עם אחרים והרי אנו, בני האנוש, אוהבים לחלוק את הנאותינו השונות עם אהובינו. כאן בא לעזרתי התרגום, אבל תמיד נשאלת השאלה הנצחית, באיזה מידה יכול אפילו התרגום הנאמן ביותר להעביר לשפה אחרת את טעמו של המקור.

בתקציר לספרו של ראובן צור, החליל והקוקיה, תרגומי שירה, (הוצאת הקיבוץ המאוחד), נכתב: "המתרגם משול לקוקיה המבקשת להשמיע לשכנותיה את שירת הזמיר מארץ רחוקה, או לחליל המבקש לחקות בתזמורת את שירת הקוקיה: כל אחד מהם חייב לבחור בתוך מערכת הסימנים שלו את האפשרויות הקרובות ביותר למקור, שנותר במערכת סימנים אחרת. אך המתרגם חייב גם למצוא פתרון אלגנטי לבעיה המוצגת על ידי חומרי השיר בלשון היעד."

אחד המשוררים ההונגריים האהובים עליי הוא יוז`ף אטילה ההונגרי. המעוניינים יכולים לקרוא עליו בויקיפדיה ומקורות אחרים, אני אסתפק כאן בציטוט קצר מפי המשורר, המתרגם, ובעליה ועורכה הראשי של הוצאת "קשב לשירה",  רפי וייכרט, ב"הארץ" (20/2/2009): "המשורר ההונגרי הדגול אטילה יוז`ף, יוצר למוד סבל שבשנת 1937, בגיל 32, השליך עצמו מתחת לגלגלי רכבת דוהרת בהותירו אחריו מורשת גדולה של שירה חברתית, פוליטית ואישית. אל יצירתו התוודעתי בזמן שירותי הצבאי בתרגומו של איתמר יעוז-קסט בשלושת הכרכים החשובים של שירת הונגריה ("צבי-הפלאות"). אחר-כך קראתי משיריו בתרגום מרדכי אבי-שאול וראובן צור וכן בשפות אחרות. זה אחד מאותם מקרים שהסבל האישי מזוקק לתעצומות מעוררות השתאות של יפעה שירית."

אוסיף כאן, כי גם רמי סערי תרגם משיריו של יוז`ף אטילה. נוסף לכך, ביצע הפרויקט הקאמרי הישראלי (בביצוע בכורה) את היצירה "בַּמֶּרְחָק שָׁם - אֶרֶץ הָגָר..." מאת המלחין יונתן קרן, על פי שירו של יוז`ף אטילה.

לא אנסה להתחרות עם גדולי השירה העברית, אביא כאן רק ציטוט קצר האהוב עליי במיוחד מהשיר "ללא נקישה", במקור ובתרגומי שלי (ואם השיר כולו תורגם כבר לעברית, אבקש את סליחת המתרגם). 

„ha megszeretlek, kopogtatás nélkül bejöhetsz hozzám,

de gondold jól meg,

bántana, ha azután sokáig elkerülnél."

(józsef attila, 1926. április)

"אם אתחיל לחבבך, תוכל להיכנס אליי בלי להקיש בדלת,

אבל שקול זאת היטב,

אפגע, אם לאחר מכן תתעלם ממני לאורך זמן."

(יוז`ף אטילה, אפריל 1926)

הציור לעיל הוא של הציירת האמריקאית ז`אנט ברוקס גרלוף לשירו של יוז`ף אטילה "ללא נקישה".