בטלויזיה ובקולנוע זה תמיד נראה פשוט: החשוד מוכנס לחדר  שבו מראה דו צדדית, יחד עם עוד כמה אנשים.  בחדר הצמוד נמצא קרבן הפשע יחד עם החוקרים. מוסיקה דרמטית, קלוז אפ על עיני החשוד והקרבן לסירוגין, החוקרים מחליפים מבטים... הקרבן אומר, "זה הוא! קחו אותו לכלא!"  האיש הרע נלקח משם, סוף טוב הכל טוב.

 

בעולם האמיתי זה טיפ טיפה יותר מורכב. קיימים מספר כללים מחייבים לביצוע מסדר זיהוי, ועל עורך דינו של החשוד להבטיח את קיומם בטרם המסדר. אי קיומם יפגעו בזכויותיו הבסיסיות של החשוד להוכחת חפותו.

 

 - נוכחות עורך דינו של החשוד בשעת המסדר היא זכותו הבסיסית. אם עורך הדין אינו נוכח, יפגע משקלו של מסדר הזיהוי כראיה,   שכן, קיים חשד להטייתו ו/או אי הקפדה על נהלי קיום מסדר זיהוי חוקי. למרות זאת הדבר אינו מספיק כדי לפסול את המסדר ותוצאותיו.

 - העד המזהה לא יהיה נוכח בעת ההכנות למסדר הזיהוי, וליוויו אל חדר המסדר יעשה על ידי דמות מוכרת ואמינה , על מנת להבטיח כי לא ינתן לעד רמז לגבי החשוד.

- במסדר הזיהוי ישתתפו לפחות שמונה אנשים אותם ינסה לזהות העד. המשתתפים יהיו  דומים במראם לחשוד, כשלחשוד ניתנת האפשרות להשפיע על בחירתם, לפסול אותם, או להביא ניצבים מטעמו. בנוסף החשוד רשאי להשפיע על תלבושתם של הניצבים.

- עורך הדין של החשוד יכול להשפיע על מיקומו ביחס לניצבים לפני המסדר, ואף בזמן החלפת העדים המזהים. אין לקיים מסדר זיהוי בו החשוד בולט באופן יוצא דופן משאר העומדים במסדר.

- לחשוד מותר לסרב להשתתף במסדר הזיהוי, אך שלא כמו זכות השתיקה/זכות חיסיון מפני הפללה עצמית, אשר  השימוש בהן אינו משפיע על חוות דעת התביעה על החשוד - סירוב להשתתף במסדר זיהוי, יש בו משום משקל ראייתי לחובת החשוד.