על עריכת צוואה,מאת: אירית רייכמן

ירושה מתקיימת בהיעדר צוואה והיא הפכה לנפוצה ביותר, שכן רבים מאיתנו אינם עורכים צוואה במהלך חייהם ומניחים לחוק לקבוע את צוואתם. הכללים חלים על אדם אשר נפטר ולא הותיר אחריו צוואה, או שצוואתו נמצאה פגומה.

במקרה כזה, החוק הוא אשר קובע מי יירש את נכסיו כדלקמן: על פי חוק הירושה אלה יורשיו של אדם: מי שהיה במותו המוריש בן זוגו; ילדי המוריש וצאצאיהם; הורי הוריו של המוריש וצאצאיהם.

זכות ירושה של בן זוג

על פי חוק הירושה, בן זוגו של המוריש נוטל את המטלטלין, כולל מכונית, השייכים למשק הבית המשותף.

יודגש כי בן הזוג יורש עם ילדיו את הבית המשותף ומתחלק עמם בנכסים 50%.

ישנם מצבים בהם לבני הזוג אין ילדים, אזי יתחלקו האישה ואחי המנוח (או צאצאיהם או הורי הוריהם) בנכס המשותך בצורה הזו: 2/3 לאישה, 1/3 לאחים. במידה ולא הניח אחריו המנוח קרובים מהנמנים לעיל, יירש בן הזוג את העזבון כולו.

בהיעדר צוואה, החוק קובע

עריכת צוואה מאפשרת לאדם לקבוע מי אלו אשר יירשו אותו וזאת בניגוד לחוק, הקובע מי יהיו יורשיו על פי קרבת דם. צוואה מיועדת להכניס שינוי כלשהו ביורשיו החוקיים של אדם. בהיעדר צוואה, יירשו את הנפטר אלה שהחוק קובע כיורשים. זכות הבחירה מי יהיו יורשיו אל אדם הינה עליונה ונעשית רק באמצעות צוואה.

במשך שנים אנו עדים לכך שעשירי העולם מורישים את הונם למוסדות ו/או גופים אחרים וזואת במקום לבני זוגם ולצאצאיהם. דבר זה מתאפשר אך ורק הודות להכנת צוואה חוקית, הממשת את כלל רצונם. כל אדם אשר הוא רשאי לערוך צוואה, למעט קטין, מי שהוכרז פסול דין על ידי בית המשפט ומי שסובל ממחלה ו/או פגיעה כלשהי או אי-צלילות דעת.

[למאמרים נוספים בנושא: עו"ד אירית רייכמן]

חשיבות עריכת הצוואה

עריכת צוואה חוקית מאפשרת לאדם לקבוע באופן מדויק' למי הוא מוריש כל דבר ודבר מרכושו. אדם יכול להיות רגוע ושלם עם עצמו ביודעו כי רכושו עובר לאחר מותו לידיים הנכונות הרצויות לו. עריכת צווה מאפשרת ביצוע פעולות הנוגדות את החוק היבש, כגון: ירושה לא לקרובים מקירבת דם אלא לאחרים, משמעותיים יותר בחיי אותו אדם, ו/או גורמים בעלי יכולת השפעה בעולמינו. כ

פי שראינו לעיל, בירושה ע"פ חוק, יורשת האישה את הדירה המשותפת יחד עם ילדעה ולכך השפעה מהותית, שכן במידה שמאוחר יותר תחפוץ האישה לעבור לבית אבות ותהיה מעוניינת למכור את הנכס, אזי תצטרך לבקש את רשות ילדיה וכן להתחלק עמם בתמורה. עסקה שכזה מצריכה אישור בית משפט – דבר הגורם להתנגשות עם בירוקרטיה מיותרת. מצב דברים המובא לעיל הינו בניגוד לצוואה ספציפית הקובעת במפורש כי הנכס עובר לאישה רק עם מותה לילדיה. בדרך זו נמנעת עוגמת נפש וסכסוכים במשפחה.

דוגמא נוספת לחשיבות עריכת צווה מובאת במקרה הבא. במסגרת יורשיו החוקיים של כל אדם נמצאים ילדים, ובגלל זה אף ילדים קטינים. כל חלק בעיזבון שיעבור לקטינים, יישמר להם עד גיל 18 ללא אפשרות מצד אמם ו/או הקטינים להשתמש בעיזבון, אלא ברשות מיוחדת של בית המשפט.

כאשר אדם עורך צוואה, יש לו את הזכות להשאיר לאשתו, אם ילדיו הקטינים, את כל רכושו, וזאת כדי לחסוך ממנה את הצורך לעבור הליכי בירוקרטיה מול בית המשפט, על מנת להשתמש בחלקם של הקטינים, אפילו אם זה לתועלת שלהם.

ארבע דרכים להכנת צוואה

החוק קובע ארבע דרכים להכנת צוואה תקפה. צוואה בכתב יד, צוואה עם עדים, צווה בפני רשות וצוואה בעל-פה.

לכל אדם יש זכות להחליט באיזו דרך הוא בוחר למעט לצוואה בעל-פה, אותה מותר לערוך רק בנסיבות מסוימות המפורטות בחוק.

כל אדם רשאי לבטל את צוואתו וליצור אחרת במקומה. הצוואה האחרונה היא המכריעה, וזאת בתנאי שנעשתה באופן חוקי.

בכדי למנוע עריכה של צוואה בלתי תקיפה ולא חוקית, יש צורך בקבלת ייעוץ משפטי, שיאפשר לאדם להבין דקויות. למשל, אדם אשר עורך צוואה חייב להבין כי במידה שהוא נשוי, הרי שרכושו הוא משותף, ולכן הצוואה שלו חלה רק על 50% חלקו ברכוש המשותף.

[למאמרים נוספים בנושא: עו"ד אירית רייכמן]