התחלתי בכתיבת הבלוג שלי בתפוז לפני חמש שנים בדיוק ופרסמתי עד כה 227 רשומות. עתה אנסה משהו חדש. לא תמיד יש לי חומר לרשומה מלאה, אבל בכל-זאת הייתי רוצה להגיב במספר שורות על אירוע בו השתתפתי ,אותו חזיתי, או אפילו רק שמעתי עליו, קראתי אודותיו. קראתי לניסוי זה 'מצמוצים'. למה? כי לא כל התרחשות גורמת לי למצמץ. ברשותכם, אנסה למצמץ יום-יום, או כמעט יום-יום ונראה מה יקרה.   

בשבוע שעבר השתתפתי באזכרת קרובת משפחה. אחד מבניה שהיה אמור לומר 'קדיש' על קבר אימו, לא זכר את הטכסט ואף לא היה בידיו הדף המודפס שבדרך כלל מחלקים בבתי קברות. בתושייה שעוררה את התפעלותי, הוא מצא באמצעות הטלפון הנייד אתר אינטרנט, בו מופיעה תפילה זאת - ותפילות אחרות, מסתבר, כי כל הסידור הועלה כבר לטלפון - ובעוד הנאספים עומדים סביב דוממים, הקריא את נוסח הקדיש מהצג. הנה כי כן, הטכנולוגיה הדיגיטאלית מסייעת לאדם גם בשעתו הקשה ביותר.