כן, כתבתי כאן לפני מספר ימים, שבסיפור הזה אין דרך ומצב שנוכל לנצח.

נכון גם אני הופתעתי מעוצמת הברוך, ואין מה לומר, קרה לנו ברוך בסיפור הזה של המשט, בעיקר משום שגם אני נפלתי בפח של כל אותם יפה נפש בעיקר, יחד עם התקשורת בישראל, שנתנה לנו להבין שבסה"כ מדובר במשט של אנשים שוחרי שלום מהעולם, שכל רצונם לגרום לישראל להסיר את המצור מעל רצועת עזה, וכל הסיפור הזה של יירוט המשט הוא גחמה והפגנת שרירים של ממשלת ישראל.

הההפתעה שלי לא היתה ממספר ההרוגים, אלא מעוצמת השנאה וההתנהגות הברוטאלית של יושבי אותה ספינת שלום לכאורה, התמונות בהם נראים חיילי צה"ל שכף רגלם עוד לא מספיקה לדרוך על רצפת הספינה, ומיד נחטפים ומוכים בחמת זעם , בהתנהגות חייתית שלוחת רסן , שהתמונות נראות כאילו נלקחו מלינץ' , פשוט מזעזע ומקומם קודם כל כאדם, אחרי כן כחייל בצה"ל, ולבסוף כאזרח ישראלי.

בראותי תמונות אלה, מבחינתי מניין ההרוגים יכול היה להיות כפול ומכופל, ובדיעבד חבל שלא כך, כי כנראה רק כך אפשר להבטיח במזרח התיכון שדברים כאלו לא יקרו שנית, כי רק ההתנהגות המבוהלת והמפוחדת היא זו שמזמינה עלינו את הצרות הללו, חדשות לבקרים.

לפני פחות מחודש ניסו חברי פרלמנט טורקים לערוך מסע לעזה דרך סיני, ע"מ לשבור את המצור מכיוון מצרים, ההתנהגות התקיפה והבוטחת של הצבא המצרי הבהירו לאותם טורקים, שאיתם לא משחקים משחקים, והם אינם מתרגשים ממעמדם של אותם חברי פרלמנט, ואומנם היתה תקרית דיפלומטית קטנה, אבל הטורקים מיד התקפלו וסגרו את הבסטה.

היום כאשר אני רואה פעילי שמאל ישראלים ושומע אותם, אני פשוט מזדעזע, הלוא  לא היו הם שהטיפו לנו שנים על הכיבוש המשחית, וכל ההכרזות של שלום עכשיו,די לכיבוש, ובלה בלה בלה, הנה ניצחתם הסתיים הכיבוש בעזה, עזה שוחררה וחופשית  ללא חייל ישראלי ומתנחל אחד על אדמתה, מה קיבלנו בתמורה? אלפי פגזים ושנים של איום טילים על שדרות וישובי עוטף עזה, מדינת חמאסטן כחלקו השני של צבת המלקחיים האירני על מדינת ישראל, חיזבאללה מצפון וחמאס מדרום, מה עוד אתם רוצים מאיתנו?

ונניח שישראל היתה מתקפלת, ונותנת למשט להגיע לעזה, וגורמת לכך שיפתח קו ישיר בין מדינות ערב לעזה ללא ביקורת וללא פיקוח כרצונם, מה היה קורה אז? מאות ספינות של טילים ארוכי טווח (הפעם לא תוצרת בית), אלפי כלי נשק מכל הסוגים, ואפילו טנקים ותותחים והשד יודע מה, מה שהיה מביא לכך שעופרת יצוקה היה נראה כטיול אביב לעומת מה שימתין לנו בסיבוב הבא, שע"פ מדיניות החמאס לא מדובר על אם, אלא על מתי, אבל למה שכל זה יענין אתכם? בזמן שתצאו בערב לראות הצגה בקאמרי, או תבלו בהפגנה בכיכרר העיר למען מדוכאי עזה, אני יהיה זה שיאלץ לעלות על מדים וללכת להילחם על בטחון המדינה, ולעמוד אל מול כלי הנשק שדאגתם בדאגתכם הרבה להכניס לרצועה.

ואז כל יפה הנפש היו אומרים, שאילו נסיר את המצור מעזה תהיה לנו הלגיטמציה הבינלאומית להגיב על כל הפרה מכיוון עזה לעבר ישראל, הלוא לא היינו כבר בסרט הזה? לא אמרתם זאת לפני הנסיגה מעזה? לפני הבריחה מלבנון? אהה סליחה כנראה שעכשיו נצטרך ליישר קו גם בענין זכות השיבה לפליטי 48 מהפזורה הפלשתינאית, בכל זאת חלקנו חיים היום על אדמת משפחותיהם, ויש כאלו שאפילו בבתיהם.