בימים אלה כמעט מצפים ממך, כי תכתוב על המונדיאל, אבל מה לעשות וזה לא קטע שלי. לא נעים לי להתוודות, אך עד עתה לא ראיתי אף לא משחק אחד. אחד מידידיי ניסה למצוא סיבות עבור חוסר התעניינותי באירוע ספורט זה שהוגדר כגדול ביותר בעולם, למשל, שאני לא מבין בכדורגל. הסברתי לו, כי אני לא לגמרי בור בנושא זה, בשעתו, כילד, ראיתי עם אבי כמה משחקים של הקבוצות המקומיות ופחות, או יותר מכיר את הכללים הבסיסיים. אין לי שום דבר נגד משחק זה ואני אפילו מעדיפו על פני הכדור סל. אם הייתי למשל תקוע בחדר ההמתנה של רופא השיניים שלי - המצויד במכשיר טלוויזיה - ולא הייתי מביא עימי חומר קריאה, הייתי בעניין רב צופה בכמה דקות של המשחק, אבל עיסוק זה נמצא במקום נמוך מאד בסדר העדיפויות שלי.

נניח והיה לי הרבה זמן פנוי, חזרתי כבר הביתה מהמשרד, טיפלתי בדואר שלי ועניתי לכל המכתבים, שילמתי את החשבונות, שולחני נקי מאבק וממטלות, עזרתי לאשתי במשק הבית (לעתים אני חוטא גם בכגון זה), ערכתי תיקון ביתי נחוץ, גמרתי לקרוא את העיתון היומי, נמאס לי רגעית מה"טיים" מגזין, שוחחתי בטלפון עם ילדיי ווידאתי ששלום כולם טוב, או לפחות הם מוותרים בשלב זה על עזרתי, איננו מצפים לאורחים וברצוני להתבדר קצת, להרפות, להשתחרר, הייתי פותח את מכשיר הטלוויזיה, אבל בוחר לראות סרט טוב!

איך מוצאים סרט טוב? כמובן אינני יכול לדעת מהו התפריט שספק שירותי הטלוויזיה הכין לאותו ערב ועל כן אני בוחר סרטים לפי השחקנים המופיעים בו. על פי ניסיוני, סרט שמופיע בו שחקן שהרשים בסרטים קודמים, לרוב שווה צפייה. בכל אופן, אדע תוך כמה דקות אחר התחלת הקרנתו, אם אכן הוא כזה. אינני מוכן לבזבז את זמני על סרט לא טוב ומשעמם. אז ורק אז, עשוי הייתי להחליף ערוץ ולהסתכל באחד המשחקים.

עד עכשיו זה לא קרה, אבל שמינית הגמר עדיין לפנינו - אתם רואים אני מעודכן - ומי יודע, אולי בימים אלה האחראים, לא יטרחו לכלול בתוכנית הטלוויזיה סרטים טובים, כי ממילא כולם מסתכלים במונדיאל. נוסף לכך, עם צמצום מספר הנבחרות, ככל שמתקרבים לגמר, גוברת המתיחות, רוח הלחימה של הקבוצות וגדל העניין. מצחיק ביותר, כי לפני שנים רבות, כשהאנשים רכשו את הטלוויזיות הראשונות לביתם, אשתי התנגדה להכנסת מכשיר זה לביתנו. היא חששה, פן אהיה כמו אביה ז"ל, שהיה מכור לשידורי כדורגל. בביתם הותקן מכשיר על הקיר, בפינה העליונה בסלון, קרוב לתקרה ואם אורחים בעלי נימוסים קלוקלים היו מגיעים לביקור דווקא בזמן משחק חשוב, חמי היה פותח את הטלוויזיה ללא קול, יושב בראש השולחן מולו ולא מחמיץ אף מהלך חשוב מעל לראשי האורחים.

כאמור, אני לא כמוהו ואולי גם בגלל זה הנישואים שלנו מאושרים. אחת מצורות הבידור האהובות על שנינו היא צפייה ביחד בסרט. אשתי היא מבקרת הסרטים המקובלת עליי. אם הסרט לא איכותי, היא נרדמת. בד"כ אני מקבל בהכנעה את ביקורתה, סוגר את המכשיר והולכים לישון.  

אחרית דבר: נסענו אל מחוץ לעיר לסופ"ש ארוך ובזמן ארוחת הערב צלצל לי בני, חובב כדורגל מושבע, עם הידיעה המרעישה, כי סלובקיה נצחה את איטליה והיא עולה לשלב הבא, בעוד שאיטליה, אלופת העולם, הולכת הביתה. אפילו בור ועם ארצות כמוני יודע, כי זאת היא סנסציה. נוסף לכך, סלובקיה תשחק בשמינית הגמר נגד הולנד. מזל שאשתי ואני מתייחסים לכל נושא הכדורגל בקלות, אחרת אולי הייתה פורצת מלחמה זוטא בביתנו. מדוע? אשתי היא ילידת הולנד ואני יליד סלובקיה, אבל מעניין, למי בנינו יחזיק אצבעות?