מאת עו"ד פלילי

תיקון 14 לחוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול), הינו התיקון האחרון לחוק שחולל מיני-מהפכה בתחום הפלילי, בהקשר לזכויות קטין בעת חקירת משטרה/מעצר /משפט פלילי. במסגרת התיקון לחוק הנוער, הוצבו מס'עקרונות כלליים  לראשונה שיש בהם בכדי להנחות את הגופים השונים בעת הליך/משפט פלילי בהם מעורב הקטין. בין היתר, נקבע שיש לשמור על כבוד הקטין וכמו כן יש להעמיד את שיקול שיקומו והטיפול בו כעקרון מנחה.

בנוסף להגדרה כללית של עקרונות אילו,התווסף  סעיף 10א לחוק הנוער, הקובע שאין להחליט על מעצר קטין, כאשר את המטרה שלשמה מתבקש המעצר ניתן להשיג גם בדרך אחרת, אשר תפגע פחות בחירות הקטין.

חוק הנוער אף קובע כי על המעצר להיות לפרק הזמן הקצר ביותר שנדרש לשם השגת מטרה זו.  במסגרת קבלת ההחלטה על מעצר קטין,  על ביהמ"ש לקחת בחשבון את גיל הקטין העומד בפניו ואת ההשפעה הצפויה של המעצר על שלומו הגופני והנפשי של הקטין, כמו גם על התפתחות שלו.


חוק הנוער - דוגמא ליישומו


אנו עדים יותר ויותר  בימים אילו, לפסיקה של בתי המשפט, הניתנת ברוח התיקון לחוק הנוער.

ניתן למצוא כזו בהחלטה חדשה מחודש יולי, במסגרת בש"פ 5571/10, שניתנה על ידי כב' השופט אדמונד לוי, בביהמ"ש העליון. בתיק זה, הובא קטין על סף בגירות - בן 17 ו- 8 חודשים , בפני ביהמ"ש השלום בבקשה להארכת מעצרו בשל חשד לגניבת קטנוע, נהיגה ללא רישיון והפרעה לשוטר.הבקשה למעצרו נדחתה וביהמ"ש השלום הורה על שחרור של הקטין בתנאים שהינם מגבילים.

המדינה ערערה לבית המשפט המחוזי ובמסגרת זו הוגש לבית המשפט דו"ח סודי, בטענה שנדרשת הארכת מעצר של הקטין, לשם ביצוע פעולות חקירה בגין חשדות במכלול עבירות חמורות בהרבה, אשר קשורות לאותו אירוע בגינו נעצר הקטין מלכתחילה.

מעבר לאמירה הכללית הנ"ל, ביהמ"ש  המחוזי מנע מהסניגור להציג שאלות לחוקרים בקשר לעניין זה.  לפיכך, גם לא פורט מהן החשדות, מהו הבסיס לחשדות אילו ומדוע לא הוגשה בקשת מעצר חדשה בגינן.


הארכת מעצר קטין

 

למרות זאת, בית המשפט המחוזי קיבל את הערר והורה על הארכת מעצר הקטין למלוא התקופה שהתבקשה ע"י המשטרה, כלומר 5 ימים.  החלטה זו נתמכה ע"י ההסבר כי יש להסתכל על הפרשה באופן רחב ולכן קיימת הצדקה לביצוע פעולות חקירה נוספות,ששחרור הקטין עשוי לשבש.

על החלטה זו של ביהמ"ש המחוזי הוגש ערר לביהמ"ש העליון.

לאחר שכב' השופט אדמונד לוי עיין בחומרי החקירה, הוא קיבל את הערר והורה על שחרור הקטין באותם התנאים שקבע בית משפט השלום.

בהחלטתו כי לאחר עיון כאמור בחומר החקירה, לא נחה דעתו כי במידה וישוחרר הקטין, אכן הדבר יביא לשיבוש המשכה של החקירה.

במסגרת החלטתו, ציין כב' השופט לוי: "כי כל עוד מדובר בקטין, הגם והינו על סף בגירותו (בן 17 ו- 8 חודשים), על בית המשפט לנהוג במשנה זהירות בשאלת מעצרו, זאת כפי שמתחייב מסעיף 10א לחוק הנוער, אשר הוסף במסגרת תיקון מס' 14 כאמור."

חשוב להדגיש כי מדובר בתיקון טרי יחסית לחוק הנוער, ולפיכך מדובר בהחלטות ראשונות בתחום זה, החלטות אשר תקבענה את מדיניותם העתידית של בתי המשפט בהמשך , בכל הקשור למעצר קטינים וחקירתם במשטרה.