מתוך עלון "חוויית השבוע" של "החוויה היהודית" 

"והיה כי תבוא אל הארץ אשר ה' אלוקיך נותן לך נחלה, וירשתה וישבת בה" (דברים כ"ו/א').

"ושמחת בכל הטוב אשר נתן לך ה' אלוקיך ולביתך..." (שם כ"ו/יא').

"תחת אשר לא עבדת את ד אלוקיך בשמחה ובטוב לבב" (שם כ"ו/א').

פרשתנו פותחת בבשורה משמחת: "והיה כי תבוא אל הארץ אשר ה' אלוקיך נותן לך נחלה, וירשתה וישבת בה". דור המדבר שראה נסים וחווה חוויות גדולות מתבשר על הכניסה לארץ ישראל. אומר על פסוק זה בעל "אור החיים": "אין והיה אלא לשון שמחה. להעיר שאין לשמוח אלא בישיבת הארץ, על דרך אומרו: 'אז ימלא שחוק פינו' (תהלים קכ"ו/ב')".

השמחה היא תופעה המתפרצת לעיתים בגין אירוע חיובי נחמד ומרנין. מפגש בין אנשים, ניצחון על אויב, התגברות על בעיה או מחלה, הצלחה לאחר מבחן או קושי. שמחה זו חשובה אך היא לרוב זמנית. היא מתרחשת מיד לאחר אירוע ומסתיימת כעבור פרק זמן מסוים.חוויית השמחה נמוגה, הרגשת השמחה נעשית עמומה ככל שמתרחקים מגורם השמחה.

יש שמחות ממושכות יותר כמו שמחת אדם הנשוי באושר, שמחת גידול הילדים או בעל גישה חיובית ונכונה לחיים , שמחה זו שונה מאירועים משמחים מפתיעים אלא שלשמחה זו אין לרוב סממנים חיצוניים, אין התפרצות של שמחה.

אנו מצווים: "ושמחת בכל הטוב אשר נתן לך ה' אלוקיך ולביתך..." - זו שמחה המביעה הכרת הטוב ואנו חייבים  לבצעה על כורחנו. הבאת הביכורים היא כדי להודות ולהלל את הקב"ה, מתוך שמחה וטוב לבב, על כל הטוב והשפע שנתן לנו בארץ ישראל. שמחת הצדיקים עולה על כל צורת השמחות , שמחה זו אינה על הכרת הטוב , הצדיקים שמחים במציאותו ובהווייתו של  הקב"ה ולא בגלל סיבה גשמית, כפי שכתוב: "ושמחתם לפני ה' אלוקיכם..." (דברים י"ב/יב'). מכאן ששמחת האדם צריכה להיות בכל מצב, כל הזמן. דוד המלך נעים זמירות ישראל אומר "עבדו את ה' בשמחה בואו לפניו ברננה" - זו שמחה של מצוה.

השמחה היא כלי להערכת המצוה, כפי שמודגש בפסוק: "תחת אשר לא עבדת את ה' אלוקיך בשמחה ובטוב לבב" - פסוק זה מציין את החשיבות במתן ביטוי לאהבת ה' ע"י השמחה, מתוך צניעות.

כאמור, היהדות רואה חשיבות גדולה בתחום הרגשות הקימים באדם, עלינו לשלוט בהם ולהובילם לנתיב הנכון. חובה עלינו לשמוח כי השמחה היא לב כל העשיה הנכונה במצוות שבין האדם למקום ובין אדם לחברו. היהדות מדגישה את החובה לשמוח, לאהוב, לכבד, להתייחס  לזולת - תכונות ריגושיות החייבות להיות נישלטות על ידי האדם ועליו לנתבם ליעדים ולנתיבים מועילים וחשובים.

                                                                                                            ד"ר יחיאל שרמן