אחד הדברים המכוערים שאדם יכול לעשות, הוא לפעול באותה הדרך בה הוא מנסה להטיף לכל העולם שלא לפעול בדרך פסולה זו.

רוצה לומר "הפוסל במומו, במומו פוסל"

כאשר קבוצת אנשים שרואה בעצמה, כחבורה של אנשי רוח ותרבות, אנשי ספר ואקדמיה, ומן הסתם מחשיבה עצמה כמעל העמך המצוי, ככזו שיושבת ברומו של עולם ומן הסתם יודעת טוב יותר מה נכון יותר, ומה טוב יותר בעבור כלל החברה בה הם חיים ובה הם פועלים.

דוקא מאותה חבורה שאמורה לייצג את הסבלנות והסובלנות, ובעיקר כאשר האינטלגנציה מונחת בכיסה , האם לא היה סביר שאותה חבורה מורמת מעם תדע לייצג את עמדותיה בצורה נהירה וברורה ובכך לסחוף את מרבית החברה בה הם חיים לעבר אותן דעות ועמדות אותם הם מייצגים, האם סביר שעמך ישראל יוכל להתמודד עם סופר נכבד, כותב מחזות, או פרופסור מאונברסיטה מכובדת באותה רמה?

מסתבר שבישראל 2010 כאשר כל אותה אליטה מורמת מעם, שאינה מסוגלת לשכנע את כלל הציבור בצדקת דרכה ובהשקפת עולמה, (רק היום קיבלנו תזכורת כואבת היכן אנו חיים ומול מי אנו מתמודדים), או שמא שוב יוענק לאותם 4 נרצחים שנרצחו היום בקרית ארבע כ"קורבנות השלום", ערב פתיחת השיחות השלום בין ממשלת ישראל לרשות הפלשתינאית.

אז כאשר לא מצליחים לעשות זאת, אולי מפאת הקושי לרדת נמוך כ"כ, אז אותם אלה שמטיפים לנו לערכי הדמוקרטיה, סבלנות, וסובלנות, הם הם אותם אלה שנוקטים באותם צעדים מכוערים וקריאות לחרם על ישובים שהוקמו ע"י ממשלות ישראל מימין ומשמאל, ובכך למנוע מאזרחים שומרי חוק ומשלמי מיסים, שאגב אלה אותם המיסים שממנים את כל מוסדות התרבות שרק לפני שנה זעקו עד לב השמיים על הקשיים הכלכלים של אותן מוסדות, וקריאה לעזרה ממשלת ישראל שתוסיף תקציבים בעבור אותן מוסדות. אותו הדין לגבי האונברסיטאות שמעשיהם בהתנהלותם הכלכליים גובלים בשחיתות וזוהמה אחרת לא ניתן להבין להיכן הולכים כל כספי שכר הלימוד הרצחננים שנגבים מאותן אונברסיטאות הגבוהים בעולם המערבי או כמו שנהוג בימים אלה ממדינות הoecd.

חרם - חרם הוא הרחקת אדם או ציבור מכלל הציבור, הוא נחשב לחמור יותר מנידוי, כאשר בהטלת חרם משתמשים במילה ארור, ולכן השימוש בחרם נעשה רק במקרים קיצוניים ובדר"כ רק כאשר האדם עבר על עבירה יותר מ3 פעמים ולא הסכים לבקש סליחה ומחילה על מעשיו שגררו לקריאת הטלת החרם, במקורותינו רק בית דין היה יכול להטיל חרם ע"י מניין,ספר תורה,תקיעה בשופר והחרם בוצע במקרים נדירים ביותר, רק בית דין היה יכול לבטל חרם שהוטל על אדם ובסיומה נאמר הפסוק " שרוי לך, מותר לך".

במקורותינו חרם היה משול להשמדה מלאה ע"פ הציווי " החרם תחרימם" כפי שהצטוו בני ישראל כלפי עמי כנען שישבו בארץ ישראל בעת כיבושה, כפי שארע בעיר יריחו בספר יהושע

"והייתה העיר חרם היא וכל אשר בה לה", גם שאול המלך נענש בגלל אי מילוי הציווי על חרם במלואו בעת מלחמתו בעמלק, דבר שעלה לו במלוכה.

אז כל אותם אומנם יקרים שלפי דעתי מעשיכם יפגע בעיקר  ובכיסכם, רק שלא תעיזו לחזור ולהלין על מר גורלכם, אתם בעיקר פגעתם באותן המוסדות שבהם אתם פועלים ובהם מקבלים במה, שלא לדבר על עמיתיכם שאינם מסכימים למעשיכם ובכך יש סיכוי שכפיתם גם עליהם כלייה, אין מה לומר הרבה התחשבות, סבלנות, וסובלנות, גיליתם במעשה זה, ואני מקווה שעליו גם תשלמו בקרירות שלכם, כי במקום לקחת את אותה בימה ודרכה להציג את עמדתכם ןבכך לנסות לשכנע בדרך התרבות והנועם את השקפת עולמכם, פעלתם בדרך הבזוייה והמכוערת ביותר.

לאורך כל ההיסטוריה האנושית, ידעו מחזאים להעלות מחזות שכל כולם היו לצאת כנגד אותו משטר או מדינה בה הם פעלו, ולא מעט מהם אף נענשו ושילמו על כך בחייהם באשמת חתירה כנגד הממשל, אצלנו כנראה מלבד לתרגם מחזות של אחרים אין יכולת לכתוב הצגה ראוייה ואיכותית שתוביל לשינוי המציאות.

ומה היה קורה אילו כל שחקן היה חותם על חוזה עם אותו מוסד בו הוא עובד על אי מוכנותו להופיע במקום זה או אחר באופן דיסקרטי וללא זרקורי המצלמות? וכותרות העיתונים? האם אורות הבמה קטנים עליכם?

וליושבים בארמונות השן במוסדות האקדמיה אין לי אלא לומר שאני בז לכם ולדרך האנטי דמוקרטית בה אתם פועלים במוסדותיכם , אותם מוסדות שיונקים את הכספים שמשלמים כל אותם אלה שלהם אתם בזים.