12 ספטמבר 2010

קונספירציה או הקש לוגי?

כתבות היחצנות אותן מעטירה עלינו בימים אלו התקשורת הממוסדת, אמור מוטה ותועלתית, באשר לאהוד אולמרט ומשפחתו הקרובה מיועדת לאותו החלק בציבור המתמוגג מכל גילויי משפחתיות דביקה וסכרינית בלא שיתן דין וחשבון לעצמו מהו שמסתתר מאחורי ההצגה מאחזת העינים בה הוא צופה.

נתחיל מהמובן מאליו, אך הנישכח ביותר במקומותינו.  מאחורי כל אמירה, כתבה, הצגת תאטרון, תוכנית טלביזיה ופרשנות מסתתרת אג'נדה אישית.  זו אינה חייבת חייבת להיות פוליטית, למרות שבעשורים החולפים נוטים היוצרים יותר ויותר להצניע מסרים פוליטים ביצירותיהם.  אג'נדה זו מגלמת בחובה את רצונותיו שאיפותיו ונטיותיו של איש התקשורת, מכין ועורך הכתבה, או יוצר התוכנית המשודרת והצגת התאטרון.  לעיתים הכוונות הינן נאותות ולעיתים נכלוליות ובעלות משמעויות נוספות.  קיימות כתבות עיתונות אשר ניתן למצוא בהן לעיתים שנים שלוש ואף ארבעה רבדים של כוונות מכוונות שונות המכסות האחת על הקודמת לה וכוונתן כולן היא להביא את רחשי ליבו של הכותב בלא שהקורא יוכל לשים אצבעו במפורש על הכוונה לאשורה דהיינו, הכותב מחצרץ אמירה בלא שניתן להפלילו או לשייך אליו עובדתית את הנאמר.

דוגמת מזעיר לנאמר.  ירון לונדון בתוכניתו "לונדון וקירשנבאום", הינו שמאלן קיצוני לכל דבר וענין והתפרצויות "הזעם הפוליטי הקדוש והבילתי נישלט" שלו בתוכניתו "לונדון וקירשנבאום" מלמדות.  מאידך תקנות חברת הטלביזיה והדימוי אותו מעונין המנחה הנלוז להפיץ הוא של אדם אוביקטיבי למהדרין.  מה עושה הלץ?  מביא באורח קבע לתכניתו מרואיינים אשר נימצאים רובם ככולם בצד הפוליטי שלו (ומוודא זאת בתחקיר המוקדם) ומעלם לחצרץ את דעותיו האישיות בעוד הוא רוחץ בניקיון כפיו.  ללא ספק, מושחת מוסרית, חלול ונכלולי, אך רובם של משובטיו (ראה ערך גלי-צה"ל ועיתון "הארץ" הנילעגים), נוהגים בדיוק כדוגמתו בעיתונות הכתובה והמשודרת.

חשוב להוסיף כי לעיתים קרובות אין כותב או יוצר הכתבה אף מודע לשיקולים המנחים את הממונה עליו בהזמינו ובספקו מימון להכנת הכתבה או תוכנית הטלביזיה.  במקרה זה משמש היוצר כ"אידיוט מועיל" (רווח רבות בהפקות טלביזיה והצגות תאטרון במקומותנו), כמכשיר בידי הממונה עליו המסובבו לעיתים קרובות בכחש להאמין בכוונותיו הנאצלות בעוד שלאמיתו של דבר ניפער ללא ידיעת היוצר בור שופכין מתוזמן היטב בידי הממונה.

תכונה מובהקת הנידרשת ממוכיחים בשער, ממחברי מאמרי ביקורת ומותחי ביקורת היא היכולת לצרף עובדות ממקורות שונים אשר לכאורה, על פניו אין ניראה כל קשר בינהם, המאפשר להקיש ולהגיע לתובנות חדשות אשר כלל לא נאמרו בידיעות או הארועים המקורים.  רבים המצויים בינינו אשר ידיעות הבסיס השונות נעלמות מעיניהם או שבפשטות לא נחנו ביכולת "הסקת מסקנות מצרפית" מארועים הקורים בזמן ומרחב שונים לחלוטין האחד מהשני.  "היכולת המצרפית" ניתנת ללימוד ואימון (אמנם ממושך), אך קיימים בינינו אנשים אשר נחנו מלידתם בתכונה זו וקיימים אותם בינינו אשר עם חלוף השנים, בהתבגרם קנו באורח טיבעי תכונה זו.  לא לחינם נאמר וכבר הוכח במחקרים שונים כי אנשים בוגרים, אלו אשר ברגיל חצו כבר את גיל הפרישה נחנים ביכולת ניתוח ארועי זמן ומרחב שונים העולה משמעותית על הצעירים מהם ולא ביכדי מציינים מקורותינו היהודים את תכונות שאר הרוח וההקש הלוגי הקיימים בקרב "זיקני העיר".  אלו כולם מכוונים ליכולת המתפתחת בעיקר עם הגיל, ל"הסקת מסקנות מצרפית".

הנאמר לעיל בא להסביר את התופעה הנפוצה יותר משאנו מוכנים להודות בה אשר בה מתריעים בשער, מותחי ביקורת, כותבי מאמרי ביקורת ודומיהם מתוייגים לעיתים קרובות כקונספירטורים דהיינו, הללו הרואים בהגיגיהם את "צל ההרים כהרים עצמם" באשר בניגוד להם, הציבור אינו מבחין בכל אי-סדירות' לוגית במתרחש סביבו.

למחלקה הזו שייכים מספר ארועים החולפים לאחרונה לנגד עינינו בלא שניראה כי אנו שתים ליבנו לאשר הינם מכילים בחובם.  הכוונה היא למסע היחצנות המקודם על ידי אמצעי תיקשורת שונים הן מהעיתונות הכתובה והן מהמשודרת עבור ראש הממשלה הישראלי לשעבר אהוד אולמרט אשר קנה את המוניטין שלו כראש הממשלה המושחת ביותר בדיברי ימי ישראל בעת החדשה.  איננו נימנעים מלציין את שחיתותו של האיש באשר גם אם עדיין לא הורשע בפלילים וגם אם יצליח להחלץ מאימת תאי הליזול של השב"ס בעזרת עורכי דין מפולפלים ויקרנים הרי האיש הורשע כבר מזה זמן בעין הציבורית, באשר הציבור אינו טיפש, הציבור מבין כי אין עשן בלי אש וגם אם לא תגיע הרשעה פלילית לבשלות הרי שכך יארע מפאת סוגיות טכניות ופרוצדורות משפטיות נכלוליות.  האיש אשם כחטא עצמו ודבר לא יוכל לשנות זאת.

אליה וקוץ בה.  המערכת הציבורית והמשפטית במקומותינו כה מעוקמת עד כי "כל ממזר הוא מלך" דהיינו, גם פושע או מושחת בנשמתו אינו רואה כל פסול במעשיו שהרי "כולם עושים זאת" וכך בעוז חוצפתו ממשיך בשגרת חייו כרגיל בעודו בורש בבוז את הביקורת הציבורית.  כן רבותי, במדינת ישראל אדם מושחת, אשר פשע כנגד עם- עולם יכול לחזור לחיים הציבורים כאילו לא אירע דבר ולנפנף מעליו את "המלעיזים שופכי דמו".  כל שהוא ניצרך לו הוא חשבון מזומנים שמן בבנק אשר יאפשר לו לשכור שרותי הגנה (ואפשר גם תביעה....) יקרה ומשובחת לעצמו.  אכן כן, במדינתנו ה"צדק" מיושם ומוענק לעשיר בלבד.  במדינתנו אין מקום לצדק עבור 99% המורשעים בידי מערכת המשפט, אלו הם "בוזגלו והרשקוביץ".  האחוז הנותר הינו רובו ככולו אותם בעלי ממון אשר הישיגו ממונם בדרכים נלוזות, אמור פליליות ובכך המערכת המשפטית יוצאת חוטאת פעמים.  גם מרוממת באורח בילעדי עשירים ובעלי ממון ונכסים וגם מאפשרת להם לעשות שימוש בממונם הטמא (משום דרכי השגתו), לשם הלבנת חטאיהם.

וכאן אנו מגיעים ללוזו של ענין.  מה ענין יש לעורכי עיתונים להעלות בתזמון הנוכחי כתבות יחצנות מפרגנות, נוטפות חלב ודבש אודות עליזה ודנה אולמרט, אחיו של אולמרט א', כמו גם פתיחת שערי התיקשורת לכל ציוץ "מחזיר שטחים" של המואשם בשחיתות הסידרתי אהוד אולמרט.

הרי האיש כבר אינו ראש ממשלה.  האיש רחוק (לכאורה) ממוקדי הכוח באשר הינו עומד לדין בעבור שחיתות שלא נישמעה כדוגמתה במקומותינו ובוודאי שלא מצד ראש ממשלה בישראל.  האיש אינו ממלא כל תפקיד רשמי ומכיוון שסיכוויו להיות מורשע בדין הינם גבוהים ביותר באחד או יותר משלל התיקים הפלילים העומדים כנגדו וכך ברי כי לא יוכל לכהן בתפקיד משפיע ציבורי בעתיד.  אם כן מהי הלקקנות הזו חסרת הפשר?

ובכן אפשר כי הפשר קיים גם קיים.  ניתן להסביר זאת בתופעה הרווחת, ידועה ומוכחת ללא ספק מזה שנים רבות בפוליטיקה הישראלית.  פוליטקאים מושחתים בינינו נוהגים לאסוף חומר מרשיע, חלקו אמיתי וחלקו שקרים פורחים באוויר כנגד יריבים בעין כמו גם יריבים פוטנציאלים ולטמון המידע בתיקים אפלים המאוכסנים במעבי כספות עלומות, המוכנים ומזומנים לעלות ולהחשף לאור השמש ביום פקודה.  יעילות השיטה לשליטה על מהלכי יריבים ומתנגדים פוליטים הינה כה עצומה עד כי אין צורך לחשוף את התיקים, די באיום לחשפם כדי להפוך כל יריב פוליטי לאסקופה צייתנית וכנועה.  על מנת שלא נותיר את אהוד אולמרט בבדידות מזהירה, נציין כי כספות עלומות הגדושות בתיקים באפלה בילתי חוקיים כמתואר לעיל, נימצאות במספר עצום ורב בפרקליטות המדינה, שירותי הביטחון, משרדי עורכי דין וותיקים ומשטרת ישראל.  תיקים אלו מאפשרים את הפעלת "מתפרת התיקים" השילטונית הגדולה ביותר במזרח התיכון.

אין בידנו כל מידע קונקרטי באשר לתיקים מפלילים הנימצאים בכספות עלומות המנוהלות בידי אולמרט כנגד מעצבי דעת קהל ופוליטיקאים יריבים בינינו.  זו הינה השערה מבוססת כולה על הקש לוגי הנישען על "עובדות מצרפיות", אך כולן מובילות למסקנה הבילתי נימנעת והיא כי אולמרט מחזיק ברשותו חומרים מרשיעים כנגד עורכי עיתונים ומעצבי דעת קהל (בנוסף לשורת פוליטיקאים מכהנים) ומביאם לצייתנות מבוהלת כל אימת שיחפץ.  ברי כי העמדתו לדין הינה התזמון הנאות לטעמם של אולמרט ואנשיו להפעלת מערכת סחיטה באיומים (כן, כמובן לכאורה), כנגד מעצבי דעת קהל על מנת לקושש עבורו אווירה אוהדת בציבור אשר עליו נמנים גם שופטיו ותובעיו של זה הזד.

אין בנו ולו קורטוב של השתתפות בדחקם של מעצבי דעת הקהל ופוליטיקאים הניסחטים (לכאורה כמובן) בידי אולמרט שהרי במדה וקיים מידע מפליל כלשהו נגדם הרי גם הם שחורים משחור ממש כזה הסוחט אותם.

באם האזרח הקטן עומד ניפעם ונידהם לנוכח הבוקה ומבולקה בכל האמור לאי-סדירות השילטון במדינת ישראל הרי כאן נעוץ חלק ניכבד מההסבר לכך.  כולם מכירים את כולם, כולם אוצרים "תיקים באפלה" כנגד כולם, כולם אוחזים בגרונם של כולם, כולם לכן מגרדים את גבם של כולם.  הנה לנו כל תורת אי-המשילות הישראלית על רגל אחת.

אהרון רול

amroll@sympatico.ca

www.aaronroll.com

http://www.aaronroll.com/democracy/hatred_for_nothing_volume2.pdf

http://www.aaronroll.com/democracy/israeli democracy chapters.pdf