הייתי עומדת שעות במרפסת בתקווה שיצא החוצה ומבטינו יפגשו, מוחי עבד ללא הרף "האם אני נראיית טוב? האם כל תלתל עומד במקומו?, גם אם היית לי סיבה להכנס הבייתה הייתי רצה מהר בחזרה למרפסת.

כשדלת הכניסה הייתה נפתחת הייתי מציצה מהפינה "אולי זה הוא? בא לבקר אותי?

בלילות חלמתי שגופו החם מחמם את גופי,חולמת שאפינו היו נוגעים כפי שעושים האסקימוסים, חולמת לשמוע את הלמות ליבו

קרוב לליבי, חולמת להוציא לשון וללקק את פניו,

חולמת לחכך את רגלי ברגליו,

חולמת שכל גופי רוטט למגע גופו

חולמת שיכבוש אותי לאט והרי אני שלו בליבי תמיד,

חולמת על האביונה שבזכותו תהייה לי.

ונדמה היה לי שימים לא ראיתיו והייתי חושבת לעצמי "אוף איזה שכן זה,לא יוצא לפעמים?"

והייתי עצובה וחושבת שאולי בגלל שאינני צעירה כ"כ הוא לא חפץ בי,

וחושבת שנגזר גורלי ואשאר לבד ומה יעשו איתי כשאזדקן,

ובוקר אחד קמתי מוקדם וידעתי שזו השעה

זו השעה שאראה את השכן ההורס שלי

זו השעה שאבוא על סיפוקי סוף סוף

ואכן הדלת ממול נפתחה והוא יצא ראשון

ראשו מונף בגאווה,

עיניו הכחולות קעקעו את גופי

ומבטינו נפגשו

ואחריו הגיח הבעלים שלו כשהוא אוחז בקולר.