16 אוקטובר 2010

שורשים - או, התנ"ך כהיסטוריה

ברצוננו במאמר זה להעלות על נס ישראלי אוטנטי, אדם הראוי לחיקוי עבור הדורות הצעירים בינינו כמו גם הבוגרים יותר.  הלה נימנה על אלו בנינו שאינם נימצאים בראש טורי החדשות, אלו האנשים העושים עבודתם נאמנה וביושר אינטלקטואלי אמיתי שלא על מנת לקבל פרס.

אדם זרטל (יליד-1936) הוא ארכאולוג, פרופסור לארכאולוגיה של ארץ ישראל והמזרח הקדום באוניברסיטת חיפה. זרטל הוא בן וחבר קיבוץ עין שמר. של תנועת השומר הצעיר, חניך משנתה הקומוניסטית המשיחית של תנועה זו בעל שורשים פוליטים שניתן להגדירם כיום כשמאל רדיקלי פנאטי.

אדם זרטל היה מעורב עמוקות בביצוע צליחת תעלת סואץ תוך מבצע אבירי לב במלחמת יום הכיפורים.  הוא נפצע כקצין, מ"פ-הנדסה על הגשרים. פציעתו הייתה קשה והוא שהה כשנה ומחצה בבית החולים הדסה למטרות החלמה ושיקום.  לאחר שחרורו מבית החולים, החל בלימודי הארכאולוגיה. עשה דוקטורט וסיימו בשנת 1987, בבית הספר למדעי היהדות של אוניברסיטת תל אביב, נושא העבודה היה: "ההתנחלות הישראלית בהר מנשה".

על אדם זרטל ניתן בהחלט לאמר "אין נביא בעירו"..  אדם זרטל הוא גיבור ישראלי אמיתי באשר הוא כובש את יצרו האישי-פוליטי.  אדם זרטל אינו מניח לדעותיו הבאות ממקורות פוליטים ברורים לטשטש ולעוות את מסקנותיו המדעיות המבוססות על עובדות לאשורן.  אלו המדירים ומחרימים אותו ומחקריו, אלו אנשי השמאל הקיצוני המשיחי הפנאטי באקדמיה, עולמם זערער כעולמה של הנמלה וראויים לכל בוזנו וסלידתנו.

מקרה אדם זרטל מצביע על כל הרע, הרוע, הצביעות, הנקמנות וההטיה הפוליטית החריפה הקיימת באקדמיה הישראלית.  ראה דו"ח תנועת "אם תרצו" וראיון מצורף עם פרופ' אבי דיסקין בנושא.

זרטל, רחמנא ליצלן, העז "להשליך צלם" להיכלם של אטומי המחשבה מהאקדמיה הישראלית.  הוא וצוותו העזו להוכיח באותות ובמופתים, במחקר רציף וסיזיפי שנימשך כ- 30 שנים ועדיין נימשך, תוך שתר ברגליו (מה שנותר מהן) את מרחב השומרון (מרחב שבט המנשה), תוך שמוכיח ללא כל ספק כי התנ"ך כמוהו כהיסטוריה, כי "סיפורי התנ"ך" אינם סיפורים אלא תעוד היסטורי של בני התקופה או תקופות סמוכות להתרחשויות.  המחקר הוכיח למעלה מכל ספק כי יהודים, אבותינו הקדומים, צעדו, עיבדו, שמחו ועצבו על פני כל הארץ הזו אלפי שנים קודם להופעת הפיקציה הערבית שמאלנית של "זכויות הפלסתינים" כיום.  הסקר הארכאולוגי הסיזיפי אותו ערך זרטל איתר כ-450 ישובים ישראלים מתקופת כיבוש ארץ ישראל על ידי שיבטי ישראל שלא היו ידועים לפניו (יותר מכל הישובים מתקופת הברזל הידועים בכלל ארץ ישראל).  סך הכל אותרו על ידי זרטל וצוותו כ- 1200 אתרים ארכאולוגים (חלקם כנענים, , כרתיים, סיציליאנים, סרדינאים, קורסיקאים, רומים ואחרים המכונים ככלל-"גויי הים") שלא היו ידועים לחוקרים עד פרסום עבודותיו. 

מחקרו המדעי של זרטל היה לצנינים בעיני אנשי מדעי "הרוח והצילצולים" באקדמיה שלנו, אותם "מכחישי המקרא" האובססיבים בבוזם להיסטוריה היהודית בארץ ישראל, המתיחסים אליה כקובץ סיפורי סבתא בעל צויון פוליטי של אותן התקופות.  דהיינו, הללו משליכים את תמונת מוחם הקודח והמוטה פוליטית.  וכפי שהינם מטים פוליטית ארועים עכשוים והסטורים (הגישה הפוסט יהודית וציונית, גישת "ההיסטוריונים הכזבנים החדשים"), כך טיבעי כי לטעמם גם נהגו סופרי המקרא.

משהגיעו למסקנה "מדעית להלל" זו, הרי שניתקבעו בדעתם וצמד סוסים משתוללים לא יגררם הימנה.  הינם דוגמה עצובה למושג "ראשי עץ" לאמיתם, אינם קולטים ואינם פולטים (חוץ משנאה והכפשת דעות נוגדות כמובן)

אין חובה, אפילו חשוב היה כי ממצאיו של אדם זרטל יבוקרו ויעומתו עם ממצאים אחרים על מנת להגיע לשורת האמת (עד כמה שניתן, אם ניתן), אך להתעלם, להדיר, לברוש בבוז הצידה, להעלים המחקרים מעשה בת יענה כפי שנוהג הממסד האקדמי הפוליטי, הינו מעשה שלא יעשה.  זהו מעשה נבלה ובגידה במוסר ובחופש האקדמי.  זו הינה סתימת פיות, הפשיזם האקדמי לאשורו.

הקוזקים הניגזלים הללו, אלו הגורמים לפיטורים והדרה של מתנגדיהם הרעיונים כמעשה שיגרה,  ניזעקים לדגל העיוועים של שבטם הניקלה, עליו הינם נימנים (אמור קליקה, חונטה), כל אימת שחשים ב"סכנה" למעמדם האינטלקטואלי-הפוליטי.  אכן, אדם זרטל מהווה "סכנה" חמורה לממסד העלוב הזה הטובע עד חוטמו במי אפסיו.

הדוגמטיות, קפיאת המחשבה והקונספציה הבילתי מעורערת הקיימת באקדמיה הישראלית ובין "מכחישי המקרא" בינהם הינה למעלה מכל דמיון.  ארכאולוג ידוע שוכן עפר כיום אהרון קמפינסקי הוזמן על ידי זרטל לבחון את ממצאיו, מזבחם של בני ישראל מתקופת כיבושי יהושע על הר עיבל (מעל העיר שכם למול הר גריזים), בעונת החפירות הראשונה שם. ממצאי זרטל המוכיחים בבירור כי בני שיבטי ישראל בחצותם את הירדן מערבה בנו את המזבח על ראש הר עיבל בדיוק כמתואר בסיפור התנ"כי.  אותו קמפינסקי לאחר כשעה בלבד במקום, ברש הממצעים בבוז תהומי כשייכים לתקופה ההלניסטית, הרים ידיו לשמים והיכריז "הו, מה יפית פלשתין".  אתה מבין את זה ברוך?  

אותם אקדמאים ראויים לבוז ולעג נחרץ באשר אינם מניחים לדעותיהם הפוליטיות האישיות לבחון ארועים ומצבים באורח אובייקטיבי ומדעי.  המשתמע מכך הוא כי יש להטיל ספק, להתעלם מכל מחקריהם ומאמריהם באשר הללו בעליל נגועים במחלה הממארת, בווירוס ההטיה הפוליטית ומכאן כי פסולים מעיקרם ומקומם כמובן בפח האשפה.

יסלחו לנו הקוראים האקדמים שאינם נימנים על התאורים כאן, כמר זרטל.  רבים מהם עושים עבודתם נאמנה וראויים לכל הערכה ותמיכה.  המדובר כאן על העשבים השוטים, על הפירות הבאושים מתחתית החבית.

יש להקים ועדת מומחים בילתי תלויה בכל אוניברסיטה לבדיקת מאמרים, פרסומים ועבודות אקדמיות אשר תיבחנה הטיות פוליטיות חדות וברורות המשפיעות על מסקנות עבודות המחקר ותחזירם למקצה שיפורים ממש כפי שפעל בית המשפט בענין "הטבח בעתלית" שלא היה ולא ניברא, אך כך ניכתב לגביו בעבודת דוקטורט מטעם אוניברסיטת חיפה.  ארוע זה יזכר לדראון עולם, לבושתה של האקדמיה הישראלית.

עבודות שיעברו סינון מהטיות פוליטיות ויוכחו כעוסקות בנושאים מדעיים גרידא, רק אלו יאושרו לפירסום בארץ ובארצות הים.

הערה לסיפא

מענין לענין באותו ענין.  אי שם בעיר טורונטו שבקנדה מתגורר ד"ר למשפטים העונה לשם אדון ג'אק גוטייה.  אדון גוטייה, נוצרי קתולי, ללא כל קשר לישראל ולעם היהודי, גם לא ריגשי, עמל משך כ- 20 השנים החולפות על עבודת הדוקטורט שלו במשפטים שעם סיומה הוציאה אוניברסיטת טורונטו בשנת 2009 את עבודתו/מחקרו ככרך חגיגי בן למעלה מ- 1000 דפים המכיל מחקר מעמיק שעדיין לא ניראה כמותו בעולם בנושא "מי הבעלים של ירושלים".  מסקנתו של החוקר בהסתמך על ארכיונים חובקי עולם ומדדים מקובלים-אובייקטיבים חוקיים, חברתים, צבאיים, כלכליים, אמונים, היסטורים, דתיים וכדומה, כי ארץ ישראל (בנוסף כמובן לירושלים) שייכת ללא עוררין לעם היהודי.  ההוכחות המובאות בספר מעמיקות רחבות ואוטנטיות בהתבסס על עובדות בלבד.  אנו היגיענו לאדון גוטייה דרך ראיון עומק שערכה עמו הטלוויזיה הקנדית בנושא בראשית שנת 2010 .

ראינו במחקר, בספר ומחברו נכס אדיר למדינת ישראל, בפרט בימים אלו.  האמנו לתומנו כי מחקר זה אשר נערך על ידי אשיות אקדמית בילתי משוחדת וחסרת פניות כמר גוטייה (בבחינת יהללך זר...וגו'), יכול לשמש אמצעי אמין, בילתי תלוי להוכחת בעלותנו על ארץ ישראל בפני כל אומות העולם באשר למצער, בילתי אפשרי לסתרו. 

לאחר עבודת בילוש לאיתור החוקר, פנינו בכתב לפני כששה חודשים לקונסוליה הישראלית בטורונטו ולשגרירות ישראל באוטווה בנוסף לאישים נוספים משפיעים (השמות לא יפורטו כאן) על מנת שיבדקו הנושא לאור הפרטים שסיפקנו (אנו שוחחנו ישירות וממושכות עם אדון גוטייה, כיום בעל משרד עורכי דין גדול בלב טורונטו, שהביע הסכמתו לעזור בנושא ככל שידרש).  עד היום לא התקבלה תגובה לפניתנו מבעלי התפקידים הישראלים, לא ולו תגובה אחת ויחידה, התעלמות מוחלטת, טוטלית, מפחידה, התעלמות בנוסך התנסותו של פרופ' אדם זרטל.  לאור האמור במאמר לעיל האם יש תימה מדוע לא נענינו כלל וכלל?  אנו, ניפגענו בשם מדינת ישראל, כפי שכל ישראלי חייב לחוש ובדין.

קישורים

  אדם בעיקבות עברוhttp://www.news1.co.il/archive/0024-d-52782-00.html

  סודו של סיסראhttp://www.news1.co.il/archive/0014-d-51512-00.html?tag=23-21-43

  פרופ' אבי דיסקיןhttp://www.news1.co.il/showarticles.aspx?docid=50258&subjectid=3&showall=true

  אדם זרטל http://he.wikipedia.org/wiki/%d7%90%d7%93%d7%9d_%d7%96%d7%a8%d7%98%d7%9c

  "אם תרצו" - מחקר הטיה פוליטית באקדמיהhttp://www.imti.org.il/show_art.php?id=954

אהרון רול

amroll@sympatico.ca

http://www.global-report.com/aroll/

www.aaronroll.com

http://www.aaronroll.com/democracy/hatred_for_nothing_volume2.pdf

http://www.aaronroll.com/democracy/israeli democracy chapters.pdf