עו"ד אירית רייכמן, מומחית לדיני משפחה ומגשרת מוסמכת, ממליצה על הליך הגישור, לא רק להסדרת הליך הגירושין, אלא גם לפתרון מיטבי ויצירתי, אשר לא ניתן להשיג באמצעות הליכים משפטיים, בנושאים הממוניים הכרוכים בפירוד
עו"ד אירית רייכמן, מומחית לדיני משפחה ומגשרת מוסמכת, ממליצה על הליך הגישור, לא רק להסדרת הליך הגירושין, אלא גם לפתרון מיטבי ויצירתי, אשר לא ניתן להשיג באמצעות הליכים משפטיים, בנושאים הממוניים הכרוכים בפירוד.
מיכל ואהוד נישאו בשנת 2003, היה זה טקס צנוע עם מעט משתתפים מהמעגל המשפחתי והחברתי קרוב, כיאה לכל מערכת היחסים ביניהם. הם הכירו בסך הכל חצי שנה קודם והחליטו להתחתן, עוד לפני שרבים ממכריהם בכלל ידעו על קיום הזוגיות הזו. תוך חודשיים מיכל הרתה ונשאה ברחמה תאומים. אלא שכמו שקורה במשפחות הכי טובות, כעבור שנתיים בני הזוג החליטו להיפרד.
גירושין בטונים צורמים
לפני נישואיהן מיכל עבדה בעבודות זמניות. בתחילה היתה דיילת ולאחר מכן נדדה לעמדות מזכירות בחברות שונות. למזלה, היא ירשה את סבתה בעודה בחיים, מה שהעניק לה במעט רווחה כלכלית. אהוד לעומתה היה עצמאי שעבד שעות רבות, אך הכניס משכורת קבועה שרק החזיקה את בני זוג עם הראש מעל המים.
הליך הגירושים לווה בטונים צורמים ביותר. מיכל טענה כי בני המשפחה חיו ברווחה כלכלית עד כה ועל כן דרשה מאהוד שישא בעלויות חוגים פרטיים לילדים כמו גיטרה וקראטה בנוסף לגנים פרטיים וטובים יותר בעלות של 1500 ₪ לחודש. היא אף דרשה שיתחייב לשאת בעלויות השכלה גבוהה לילדים גם אם ילמדו במכללה ולא באוניברסיטה.
אהוד מצידו, טען שהמשפחה מעולם לא חיה ברמה גבוהה וכי בשנים האחרונות הם לא נסעו לחופשות. על כן הוא מוכן לכל היותר לחלוק בעלויות של גן ציבורי וצהרונים במתנ"ס המסתכמות בכ-800 ₪ לילד לחודש.
הפיתרון - הליך גישור
למרות הריב העמוק שהתגלע בין הצדדים, כל אחד מהם הבין שפנייה לביהמ"ש לא תענה על האינטרסים שלו. מיכל ידעה שחיוב אב בדברי מותרות כאלו, נעשה מדין צדקה ולכן סביר שאם כבר היא תזכה, הוא יחוייב רק במינימום התשלום האפשרי - מחצית מעלות גן ציבורי עד השעה 13:00.
אהוד, לעומתה, הבין שלמרות שהוא צפוי לזכות בהליך הדבר ידיר אותו מחיי ילדיו האהובים ויביא לריחוק משיקולים כלכליים, הם יחושו שהוא "מתקמצן עליהם"- בדיוק הדבר שהוא רצה למנוע עת הפך לעצמאי. הוא ידע שמפסיקת ביהמ"ש אין חזור ולא רצה לסכן את עתיד הקשר עם ילדיו.
למרות המשבר העמוק, פנו בני הזוג להליך גישור. כל אחד ממטרותיו שלו, בניסיון למצוא פתרונות יצירתיים ליישוב הסכסוך. בסיועה של המגשרת, הסכימו הצדדים על חלוקה בדמי הצהרונים, אך התנו את התשלום עבור המכללות ביכולת כלכלית עתידית. בנוסף, לגבי החוגים, הוסכם שהאב יישא בעלות חוג אחד לפי רצון הילדים מתוך החוגים המתקיימים במתנ"ס, בעוד האם תישא בעלות חוג נוסף כראות עיניה.
גם הסדרי הראייה ודמי המדור והמזונות הוסדרו בדרכי הסכמה בין בני הזוג כך ששניהם יצאו מנצחים בסופו של דבר. מיכל זכתה להשתתפות מצד אהוד בחלק מדרישותיה, בעוד אהוד אמנם נדרש להוציא מעט יותר כסף משתכנן, אך הצליח לשמר את הקשר הטוב עם ילדיו ולמנוע עוינות עימם.
עו"ד אירית רייכמן מתמחת בדיני משפחה ומגשרת מוסמכת