השפה האנגלית הפכה בימינו לדומיננטית וחודרת ו'מזהמת' את כל השפות, לפחדם הגדול של מגיני השפה בכל העולם. בדיפלומטיה, היא החליפה את הצרפתית, במדעים, אינך יכול להיות מעודכן מבלי לעקוב בשפת המקור אחר הפרסומים הרבים בכתבי-העת האנגלוסכסים, רוב הסרטים הנצפים בארצנו הם דוברי אנגלית ובל נשכח, כי אנגלית היא גם שפת המחשב וכל ילד לומד מספר מילות-מפתח חיוניות להפעלה ולשליטה במשחקו החביב, עוד לפני שמתוודע לכללי הכתיב העברי.

במזרח אירופה הייתה הגרמנית שפת התרבות וגם היידיש, שרבים מהיהודים דיברו בה, מבוסס בחלקו הגדול על שפה זאת. העולים שעלו ארצה מגרמניה בשנות ה-30 וה-40 של המאה שעברה בעקבות עליית הנאצים לשלטון, תרמו רבות בתחומי התרבות, הכלכלה והתעשייה. מאז עברו שנים רבות, אך מונחים שימושיים רבים בתחומי ההנדסה, הרכב, הדפוס, הספורט, הימאות, הם עדיין בשפה הגרמנית.   

לפני שנים רבות עבדתי בדפוס לווין-אפשטיין בבת-ים, שהתמחה בשיטת הדפסה מודרנית הנקראת 'אופסט' ונתקלתי לראשונה בתופעה, כי מונחים מקצועיים רבים היו בגרמנית. עבורי תופעה זאת לא היוותה כל בעיה, שפת האם שלי הייתה גרמנית. גם לאשכנזים האחרים, אף שלא ידעו את השפה, הביטויים לא נשמעו זרים מדי, אבל עמיתיי מעדות המזרח שברו את השיניים עם הצלילים שלא היו רגילים להם ועל כן, השתדלנו להחליף את הביטויים הלועזיים בעבריים, גם מבלי להיעזר במומחים לשפה.

ביטויים אחדים שאני זוכר מאותה התקופה (מבלי להיכנס לנושא משמעותם המקצועית):

zwischenschnitt הפך ל'חיתוך-ביניים'. המונח נקלט היטב בארץ והוא בשימוש במקצועות הצילום והגרפיקה.

.nicht lesendig בגרמנית תקנית לא קיים ביטוי כזה, אך אנו השתמשנו בו במשמעות כתב הפוך, כתב ראי והתרגום שאימצנו היה 'לא-קריא'. המצחיק היה, שהמונח הגרמני קיבל חיים משלו והמשיך להתקיים במשמעויות שונות. כך למשל, אדם שקם באותו בוקר ברגל שמאל, התבטא במקום עבודתי דאז: "היום אני ממש נישט לסנדיג".     

לא מצאנו תרגום עברי מתאים למונח unterlage, שמשמעו להניח משהו מתחת (תת-שכבה?) והצוות הטכני נאלץ להמשיך ולהשתמש במונח הלועזי. לעומת זאת, לא היו בעיות עם המילה abdruck, יש לה תרגומים אחדים, כגון גלופה, תבנית, העתק מדויק.

גם מחוץ למקצוע הדפוס, מצאו את דרכם אל השפה העברית הרבה מונחים גרמניים. כך למשל, במכונית - שבשמה האחר נקרא אוטו, מילה גרמנית מקורית - נלקחו המונחים 'וינקר' (winker) ו'וישר' (wischer), מהשפה הגרמנית. (זה גם מקורו של הביטוי "בוויש אחד", שמשמעו לעבור על משהו בלי לעצור). ביטויים אחרים בתחום הרכב: לאגר (כמו בביטוי "שפכתי לאגר"), שלייפסופפים ("עשו לי שיוף שלייפסופפים וכיוון שסטומים"). מונח גרמני אחר, ה'צווישנגז' (zwischengas) עוברת לעברית בהצלחה רבה והיום משתמשים רק ב'גז ביניים'. מונחים טכניים נוספים העולים לי בראש הם 'קאנט', 'שטאנץ', 'שטקר' ו'שאלטר' (מהפרסומת האווילית של חברת החשמל).

כאשר אנו משתמשים בביטויים כגון, נפשנו ב'צימר' בצפון, נגסתי ב'שניצל' עוף פריך, 'שטרודל' תפוחי-העץ היה אגדי (לפני אימוץ המונח העברי כרוכית, שימשה מילה זאת גם לציון הסימן @ באי-מייל), אני נמנע מאכילת 'שינקן', כי הוא עתיר כולסטרול, רואים שהוא 'פיינשמקר' אמיתי (במקור, מציין feinschmecker אדם אנין טעם, אבל אצלנו משמשת המילה פעמים רבות ציון לגנאי), שיחררו אותו מהשירות בגלל ה'פלטפוס' שלו, כדאי שביבי יעשה 'פריש-מיש' בממשלתו, המכבייה נשארת אותו 'שמאלץ' דביק, כולם מודעים לכך שהם עושים שימוש במילים גרמניות.

גם ה'בוידעם' בו אנו מאכסנים חפצים שאבד עליהם הכלח, אבל עדיין לא אזרנו אומץ להשליכם לפח, מצלצל כמילה בגרמנית, או ביידיש, אבל האם חשבתם על כך שכאשר אתם אומרים משפטים כמו, לקח 'ביס' בריא מהלחמנייה שלו, בחיאת, תן 'לק' מהגלידה שלך, (או 'שלוק' מהקולה), היה שם 'מישמש' נורא בתיקים, אפשר לקבל את ה'רצפט' של העוגה?, 'פוי' (או 'פויה') עזוב את הדבר המלוכלך הזה!, ההצגה היא 'קיטש' עלוב, תפסתי 'שוונג' אדיר, ה'שנורקל' מסייע לתצפית תת ימי של דגים ושוניות, אחר שהחליקה את השיער שלה ב'פן', נעלה נעלי 'שפיץ' אופנתיות, עשיתם שימוש במילים גרמניות מקוריות?

בגלל הידע שלי בגרמנית, בזמן שהייתי בתנועת השומר הצעיר, נפגעתי יותר מהאחרים מכינוי הגנאי הנפוץ באותה התקופה, שמוצניק, שאומנם הורכב מראשי התיבות של שם התנועה, אבל שלח רמז עבה גם אל עבר המילה הגרמנית המציינת ליכלוך.

אחר פרישתי לגמלאות, חזרתי לשורשיי ואימצתי לי מנהג ייקי נאה (ולדעת הרופאים, גם בריא), שנת אחר הצהרים יומית קצרה. ראו הוזהרתם: רע ומר יהיה גורלו של זה שיפריע למנוחת הלוחם, לשלפשטונדה המקודשת שלי!

עם הכרת תודה למאמר: מלים שחדרו לעברית מגרמנית.