בימים אלו מגבשים אנשי המרכז הארצי לבחינות בשיתוף עם הוועדה הבין-אוניברסיטאית רפורמה במבנה הבחינה הפסיכומטרית.

הרפורמה אשר תוצג בחודש הבא תצטרך להכניס שינויים במהלך הלמידה, לכן היא לא תכנס בשנה הקרובה כי אם בשנה שאחריה.

קיימים ארבעה שינויים: בחינה בחיבור, כל פרק יבדק לגופו, תנתן עדיפות ללומדים מדעים או מדעי הרוח, תבוטל חובת השינון.

1: בחינה בחיבור: היות ונטען ע"י אנשי האקדמיה שהיכולת של סטודנטים להתבטא בכתב הינה לקויה ,הוחלט לשלב בפרק המילולי כתיבת חיבור אשר תבחן ע"י שני גורמים, ותהווה כ25% מהציון בחלק המילולי.

2: תבוטל חובת השינון: היות ונבחנים רבים מתקשים לשנן כמות רבה של מילים בעברית ובלועזית, הוחלט לצמצם את הפרק הבוחן ידע באוצר מילים.

3: כל פרק לגופו: הבחינה הפסיכומטרית מורכבת משמונה פרקים המחולקים לשלושה חלקים: מילולי,כמותי,ואנגלית.

למרות שלכל חלק ניתן ציון בפני עצמו,האוניברסיטאות בבואן למיין סטודנטים מתייחסות לציון הכולל בלבד .

הצעה שהעלתה חברת הכנסת רונית תירוש אומרת שהאוניברסיטאות יתייחסו בנפרד הן לחלק ההומני ,והן לחלק הריאלי.

4: שיטת הניקוד תשתנה: כיום ציון הקבלה המשוקלל לאוניברסיטאות ולמכללות מורכב מציון הפסיכומטרי המהווה 50% והציון המשוקלל של בחינות הבגרות המהוות 50% .

על ציוני הבגרות נותנות האוניברסיטאות בונוס על כל מקצוע בו נבחנו התלמידים המקצועות מוגברים.

לפי הרפורמה יקטן הבונוס הניתן על מקצועות מוגברים בתחומים הומניים ,ויגדל הבונוסים המוענקים למקצועות כגון:היסטוריה,ספרות,תנ"ך ,מתמטיקה.

ואני תוהה במקום לשנות את הפסיכומטרי שהוכח שהוא לא מסייע בניבוי מי יצליח אקדמיה ,ומי לא יונהג מבחן משווה בהתאם לחוג הלימוד בו מבקש הסטודנט ללמוד.