ברשומה הקודמת שלי, ההיא שקשורה לסיפור הטראגי והאסון שחווה יפן, כתבתי באחת מהפסקאות על ענין "מותר האדם מהבהמה" , כאשר תמיד עולה המשפט הזה, אז אותם אלה שמצדדים בו ומצדיקים אותו טוענים שהאדם הוא בע"ח חושב, אחד שהדבר הזה שקיים לו בין שתי האוזניים, הוא הגדול ביותר מבין כלל היונקים המהלכים על כדור הארץ. ובשל אותו מוח גדול ומפותח הוא הצליח להכניע את בהמת הארץ ולשלוט בה.

הפעם אני החלטתי ללכת עם אותה אימרה ולכאורה לקבל אותה, ולכן מעשיו של אדם צריכים להישפט באופן שונה משל בהמה זו או אחרת, ולכן כאשר אנחנו רוצים לתאר מעשה זוועה או מעשה חמור, מיד מכנים זאת כמעשה חייתי, לפעמים אף בוחרים בשם של בע"ח לתאר את אותו מעשה האדם, כל חיה והאסוציאציה לגנאי אותה רוצים לתאר, אחסוך מכם את הדוגמאות מהסיבה שלטעמי הן עושות עוול לבע"ח יותר מאשר מתארות מציאות.

האומנם יש הבדל? או שמא יש צידוק לשימוש.

בסופ"ש האחרון ארע טבח בישוב איתמר,משפחה זוג הורים ושלושה מילדיהם נשחטו ונרצחו בצורה מזעזעת,

אין אדם נורמלי ושפוי שיכול לקבל מעשה כזה, להבין אותו, להצדיק אותו. רק תת אדם ונמוך מכך מסוגל לפסוע לעבר לול של תינוק בן 3 חודשים, ובכלל להעלות על הדעת לפגוע בו או לחשוב בכיוון פגיעה בו בכל צורה שהיא, כלשכן לשחוט אותו, ובאותה נשימה להמשיך לעבר ילד בן 4 ולחזור על מעשהו, ולהמשיך לעבר ילד בן 11 .

אפילו לא מדובר כאן בשנאה, איך אפשר לשנוא ילדים תמימים שאפילו אינך מכיר אותם? איך יצור שמכנה עצמו אדם עם אותו מוח מפותח לכאורה מסוגל להרים סכין על אותם ילדים? זה משהו עמוק מזה, שכנראה לא נוכל להבין אותו, יצור קדמון חולני שינק משחר ימיו  ערמות שנאה יוקדת עד לרמה שאותו תת אדם כבר לא מסוגל לראות בעיניים ולא מבחין במה שקולטות עיניו.

כאשר דווח המקרה בתקשורת, ואנשים תארו את המעשה כחייתי, התחלתי לחשוב עם עצמי האם יש חיה כזו שמסוגלת לנהוג כך,לפגוע בחסרי ישע באופן ברוטלי שכזה.

אז מסתבר שיש בטבע מקרים כאלה, במשפחת האריות.

כאשר אריה צעיר וחזק מנסה להשתלט על להקת לביאות, משפחה ורוצה להפכה ללהקתו הוא קודם מתעמת עם האריה השליט הנוכחי, אם הוא  זכה בקרב והצליח להביס את אותו אריה שליט, ולהשתלט על הלהקה ולהפכה לשלו, המעשה הראשון שהוא עושה הוא לתקוף ולטרוף את כל הגורים בלהקה שהם יוצאי חלציו של קודמו, ולמחוק כל זכר לגנים של אותו אריה מובס, ע"מ להבטיח ולשמר את הגנים שלו לדורות הבאים, הלוא הוא החזק הדומיננטי כרגע וכחלק מהברירה הטבעית רק החזק שולט, וזה חלק מהאינסטיקט במוח שלו, הוא לא יודע לפעול אחרת, הוא לא מכיר דרך אחרת הוא עושה מה שהטבע מצפה ממנו לעשות.

היות ומותר האדם מהבהמה, האם ניתן לעשות הקבלה בין שני המקרים? ברור שלא, הרי כאן לא מדובר בברירה הטבעית או משהו מהסגנון הזה, אלא אם יש כאלה שחושבים אחרת ואז מן הסתם המשפט ההוא כבר לא תופס. אלא אם אנחנו אכן נמצאים כאן בקרב הישרדותי, בו רק החזק שולט גם במחיר להשמיד את החלשים ממנו ולמחוק כל זכר ממנו, ואז זו אפיזודה אחרת ומסוכנת, ומצביעה אל מול מי אנחנו עומדים, והאם בכלל נכונים כל הנסיונות למציאת פתרון של שלום בעתיד בחלקה זו של העולם.

המחשבה שמטרידה אותי יותר מכל בענין הזה, הוא שכאשר יתפסו אותם בני בליעל, תתי האדם הללו שביצעו את הטבח הנורא הזה, הם יישפטו , יכנסו לכלא, יזכו בלימודים על חשבוננו, ארוחות חמות, ביקורי משפחות וכל שלל התנאים שאנו מעניקים לתתי האדם הללו, בשם ההומניות וזכויות האדם כמובן, ואולי אפילו יזכו לשחרור מוקדם מכלאם לטובת שחרור חייל או אזרח חטוף כזה או אחר, ויוכלו לשוב לביתם שזוכה למענקים כל משך כליאתם,כגיבורים לאומים, לוחמי חופש ואף יזכו להנצחה בכיכרות ורחובות על שמם, ואנחנו נמשיך לאכול אחד את השני ולהפנות אצבע מאשימה אדם כלפי רעהו למה ואיך הגענו למצב הזה.