23 מרץ 2011

דמוקרטיה של כידונים

עדיין משייטים טילי הטומאהוק לעבר ערי לוב ועדיין מפציצים אירופאים (בעיקר) משייטים וממטירים מרכולתם הנפיצה על ראש צבאו של קד'אפי, אך ניתן כבר היום להעריך מי ישלם מחיר על כך ומי יעצים.

האירופאים והאמריקנים נפלו בפח של אווילותם.  המרוויחים הגדולים של התקפת הקואליציה על לוב יהיו ללא כל ספק איראו, סין, הודו ורוסיה.  המפסידים הגדולים יהיו התוקפנים, האירופאים והאמריקנים.

עולם האיסלם קיבל משך החודשיים החולפים אישור לשינאתו ורתיעתו מהמערב.  האיסלמיסטים חשים כי יש הצדקה למלחמת התרבויות באשר התרבות המערבית המציגה עצמה כעליונה על נחשלי האיסלם, הינה לטעמם, למצער תרבות קולוניאליסטית, חסרת לב ונשמה, בעלת מוסר פגום ובעיקר צבועה ומאחזת עינים.

קשה יהיה בשנים הבאות להאשימם בכך.  מנהיגי המערב פסעו בתקופה החולפת למצער על כל מוקש פוליטי ומדיני במזרח התיכון, כמוהם כפיל בחנות חרסינה, הללו ניכשלו בכל אשר פנו, החלטותיהם המדיניות הפכו לחוכה ואיטלולה, הם דירדרו את מצבו של המזרח התיכון לשפל חדש אשר וודאי יידרשו עשורים לשם שיקומו המלא.  וזאת עדיין מבלי להדרש לנושא הישראלי.

יודעים אנו כיום כי המערב ככלל ומשטר אובמה בפרט היו מעורבים עמוקות בחלקן של ההתקוממיות באחרונות בעולם הערבי ובפרט במצרים באשר מנהיגי המורדים שם תאמו ותודרכו על ידי יועצי הבית הלבן.  בעוד הג'האד העולמי (כולל אירגוני אל-קעידה) פעלו לשם כך מהעבר השני באותו ענין אךבמטרה הפוכה.

אך יתרה מזו.  רבים וודאי שתו ליבם לעובדה המוזרה כי ממשל אובמה תמך באורח גורף בהתקוממויות אשר ארעו בקרב מדינות תומכות מערב כגון: טוניס, לוב, מצרים, תימן ואחרות בעוד ששמר על שתיקה רועמת, ועדיין שומר ומגמגם, באשר לנסיונות ההפיכה במדינות אויבות למערב כדוגמת איראן וסוריה.  החושדים במניעיו האידאולוגים-האיסלמיסטים של הנשיא האמריקני מקבלים בכך חיזוק נוסף.

המסר שהעביר המערב לעולם האיסלם הוא מנזק, מבחינת המערב.  המסר הוא כי ראוי ורצוי למדינות המזרח התיכון למצוא להן תומכים אמינים, בעלי משקל כלכלי וצבאי אחרים כדוגמת הודו, סין ורוסיה מאשר מדינות המערב אשר יפנו להם עורף בעת צרה ובכל מקרה מהווים משענת קנה רצוץ.

בנוסף מעודד המערב את מדינות המזרח התיכון ליטות לעבר איראן המשדרת יציבות ועוצמה ולמשוך ידיהן ממדינות המערב ובראשן ארה"ב המשדרות מורך לב, הססנות, חולשה, נסגנות ומוסר קלוקל בין ידידים.

אמנם קימים בנינו מספר פרשנים המפרשנים את תקיפת קואליציית המערב בלוב כאיתות של נחישות מערבית כנגד רודנים, אך ברי הוא כי בדיוק ההפך יקרה.

לוב, שהיתה עויינת למערב עד שנת 2004 הסבה אורחותיה והפכה לחברה בציר המערבי העולמי.  בתמורה לכך התפרקה לוב מעיקרי עוצמתה הצבאית הן גרעינית והן קונבנציאלית והשליכה יהבה על תמיכת המערב.

המתקפה העכשווית בהחלט משדרת לכל עולם האיסלם כי עליו להתחמש בנשק גרעיני וקונבנציאלי מתקדם באשר לקח לוב "המתפרזת" לכאורה יחלחל עמוקות.

אנו נהיה עדים בשנים הקרובות למרוץ חימוש אדיר ממדים אשר ישטוף את מדינות המזרח התיכון, אשר לטעמן, אפשר כי בדין, יבטיח להן הגנה מפני תוקפני המערב (יחדיו עם איראן והג'האד האיסלמי), אשר אכן כך ייצטיירו מהיום ואילך.  כמובן כי הללו יפנו לשותפים החדשים הטיבעיים דהיינו איראן (בחלקן), סין, הודו ורוסיה ובהחלט לא לעבר המערב.

מסר נוסף מחלחל באזורנו, מנהיגי המערב הינם גחמתים, נכונים לסכן חייליהם ולגמוז צבאות ואזרחים איסלמים למען הוסף פופולריות מבית.  הללו אינם שוקלים צעדיהם במאזנים פרגמטיות אלא אישיות -ריגשיות וכך האנגלים וסרקוזי אשר אמנם טעמו מנחת שגיונותיו המסתוללים של קדאפי, לא הפעילו שיקול קר, מדיני ופרגמטי אשר אמור היה לכוונם למצב של אי התערבות בעניניה הפנימיים של מדינה ידידה (גם אם לכאורה) ובתמורה, נתנו דרור לגחמותיהם הרגשניות ואלו הכתיבו להם תקיפה בלוב.

כמובן שעניני מוסר אינם מהווים גורם בכל נושא התקיפה המערבית בלוב אך קשה שלא להתיחס אליהם ולו למען הרשומות.  פרוץ ההפגנות כנגד קדאפי לווו בשפך דמם של מפגינים לובים כנגד המשטר ההיסטרי, יחסי הכוחות לא היו שווים, מול צבא קדאפי עמדו מורדים-אזרחים בילתי חמושים ופגיעים ואכן נערך שם טבח זוטא.

אך בחלוף כשבוע מתחילת המרי, השתלטו כבר המורדים על מצבורי הצבא הלובי העיקריים באזור בנגזי, טייסים רבים, על מטוסיהם, וכן יחידות לוחמות מובחרות ערקו לצד המורד והסיכסוך הפנימי בלוב החל לקבל גוון של מלחמת אזרחים דהיינו, שני צבאות העומדים האחד מול השני ומקיזים זה את  דמו של היריב.

התערבות מדינות הקואליציה היתה אמורה בראשיתה להיות נאותה דהיינו, בהתאם להחלטת מועצת הביטחון של האו"ם אשר נתנה גושפנקא לפעילות אווירית קואליציונית בשמי לוב, אמורה היתה הקואליציה לעשות בדיוק כך, לכפות "אזור ללא טיסה" במרחב הלובי על מנת שצבא קדאפי לא ינצל יכולות אוויריות עדיפות על פני המורדים ובכך יימנע טבח נוסף אפשרי.  עד כאן הדברים נאותים.

אך כאשר החלו מדינות הקואליציה לטבוח באזרחים לובים הנאמנים למשטר קדאפי, כאן כבר חצו הן קו אדום והחלו להתנהל בדיוק באופן שאמורים היו למנוע בעדו מלכתחילה.  כאן כבר  נחצה הקו בין עזרה מוסרית צודקת לבין תועלתנות קולוניאליסטית ו"מסע צלב" לכאורה כנגד האיסלם.  מיותר להזכיר כי מנדט האו"ם כלל לא התיר נקיטת פעולות טבח של אזרחים, מכל צד שהוא ובדין.  אין גם להתעלם מכך כי ניצחון המורדים הלובים יגרום בוודאות רבה למרחץ דמים איום בקרב נאמני קד'אפי, אך הרי הם "מערבים" המורדים האלו (לכאורה) ולכן טבח אזרחים בצד השני הינו "כשר".

איננו מחסידי פוטין הרוסי, סין והליגה הערבית כמובן, אך במקרה זה הגינויים החריפים שהללו פרסמו כנגד הפצצות האזרחים נאמני קד'אפי והטבח שערבו בהם כוחות הקואליציה, הגינויים היו נאותים הן מהפן המוסרי והן מהפן המדיני-תועלתי  הללו כבר מכינים את שקיעת המערב הוודאית באזורנו ועליתם שלהם לכוח עיקרי במזרח התיכון על פני האמריקנים אשר בכל תסריט עתידי, עקב אווילותם המדהימה עומדים לאבד את עולמם באזורנו.

בראיה כוללת, הפצצות הקואליציה בלוב כנגד המשטר אינן לגיטימיות שהרי לא זה היה המנדט שקיבלו ממועצת הביטחון ואינן מוסריות באשר מהוות התערבות גסה בעניניה הפנימיים של מדינה ידידותית.  אך יותר מכל, הפעולה המערבית שם הינה קצרת ראות, אמור מטופשת להלל המעידה על איכות המנהיגות המערבית ד'היום ונותנת רגלים לסברה כי שקיעת המערב תולדתה באנשים קטנים המנסים לנהג ארועים הגדולים על מידותיהם.

לקורא הפרגמטי כבר ברי כי לא "זכויות האזרח הלובי המדוכא" ולא " קדושת הדמוקרטיה" הן שהניעו את תקיפות המערב בלוב.  למעט הסיבות שכבר תוארו לעיל הרי קיימת סיבה נוספת מכרעת.  המערב ובפרט אירופה, מקווה כי תמיכתו במורדים תעתיר עליו נפט זמין וזול וככל שעתודות הנפט העולמיות המוכחות הולכות ומתדלדלות וכמובן מתיקרות בהתאם, כך אין לזלזל בשליטה אירופית ישירה - או באמצעות אזור השפעה, על שדות הנפט הלובים.  אך האם הדבר מצדיק כיבושו של העם הלובי על ידי מדינות הקואליציה ובעקבותיה נחץ איסלמי נוסף כנגד המערב?  שאנו.  שאם כך, צודקים המוסלמים בטיעוניהם כנגד "הצלבנים" הקולוניאלים מהמערב

אין גם להתעלם מטיעוניו של קד'אפי הגורס כי לג'יהאד העולמי (ואל קעידה) יש יד ורגל בכל הנעשה במרידות לוב הנוכחיות וכי במדה ויעלו המורדים לשלטון הרי לא רק שהמערב לא יהנה ולו כזית מפירות הנפט הלובי אלא אף לוב תהפוך לעוד בסיס טרור עתיר ממון ממש במרכז הכרס הרכה הארופאית.  בל נישכח כי הבסיס האיסלמי הראשון בקוסובו כבר התיצב (באדיבות קלינטון האמריקני) וכעת תוספת טרוריסטית לובית לכך תהיה מכרעת.

וכך מה תיקנו חכמים בתקנתם?  הבה נניח כי המורדים הלובים יגברו על כוחות קד'אפי ויתפסו את השלטון בלוב.  ואז מה?  מה הישיג המערב בכך?  קד'אפי ממילא היה בעל זיקה למערב, הנפט הלובי ממילא זרם לאירופה בעיקר, לוב היוותה ממילא חייץ כנגד השפעה איראנית וג'יהאד איסלמית, קד'אפי ממילא התפרק כבר מנשקו האסטרטגי וכך מה נשתנה, או מה ישתנה?  הרי רק האווילים בנינו יכולים לצפות לפריחה דמוקרטית בלוב (או בכל מדינה איסלמית אחרת במשך העשורים הבאים).  קרוב לוודאי שתקום מראית עין של כעין דמוקרטיה אשר תסתיר בחובה משטר טוטליטרי אחר בעל אוריאנטציה לא ברורה.

כך בתרחיש האופטימלי.  אך במדה ויעלו איסלמיסטים קיצונים לשלטון בלוב (בהעדרו של קד'אפי) וזה התרחיש אפשרי בהחלט (בשלב שני או שלישי של הארועים), הרי שעל האירופאים להכין איש איש את שטיח התפילה וכל אישה תתכבד ותכין את הבורקה.  אירופה תיכבש על ידי האיסלם והללו לא יוכלו לעשות דבר כנגד.

ובאם ישמר קד'אפי את שלטונו בלוב, האם אי מי שהוא מצפה כי לא יעשה כל שביכולתו לבוא חשבון עם המערב לאחר התקיפות כנגדו?  מבחינתו של קד'אפי המערב הפך מבעל ברית לאויב והאיש זה המונע על ידי אמוציות (בנוסף להיותו פיקח לא קטן) יעשה כל שביכולתו כעת להשקות את אירופה והאמריקנים קובעת רעל.

ובאשר לנו בישראל, כל הנאמר לעיל אינו מאיר לנו פנים.  האיומים על ביטחון ישראל רק יגברו.  ארה"ב עומדת להיות מסולקת או מודרת מהשפעה בזירה בטווח שנים קצרות (סילוקו של חוסיין אובמה בתוך כשנתים אפשר ויטיב המשוואה במעט).  רוסיה וסין הינם לקוחות קשים ונוקשים וגרוע מכך, פרגמטים קיצונים אשר ענינים שבמוסר וטובת ישראל אינם בראש מעייניהם.  בשורה התחתונה, המערב ספג מכה יוקרתית אנושה בכל התנהלותו העכשווית במזרח התיכון ולכן תמיכתו בנו, אם וכאשר תוטב בעתיד, לא תהווה אז משקל מכריע עבורנו לנוכח ההשפעה האיראנית, סינית ורוסית אשר תחל לפרוח באזורנו בעתיד הקרוב.

בשרשרת מאמרים אשר פרסמנו לפני כשנתיים, הפגענו בקובעי המדיניות הישראלים להתיר באורח מידתי את זיקתנו לאמריקנים ולפתוח במהלכים אמיתים להידוק הקשרים (צבאים בעיקר אך לא רק), עם רוסיה וסין אשר בעני רוחנו ניתפסו ככוח העולה הבא באזורנו  אכן, נעשו דברים, שר חוצנו ליברמן וראש ממשלתנו בנימין נתניהו אכן עמלים על הידוק הקשרים אך המלאכה לא הושלמה וקיים חשש כי נעמוד בפני שוקת מדינית שבורה בעתיד הקרוב והפעם לא שוקת ווירטואלית כיחסינו עם המערב אשר ממילא לא הניבו דיבידנדים רבים עבורנו, אלא שוקת שבורה מעשית-קיומית באזורנו.

האם קיים כעת מזור לנעשה באזורנו?  לא, לא בעתיד הקרוב.  מצב הכאוס העכשווי עדיין ישרור לזמן מה, אפשר כי למספר שנים לעבר העתיד.  האירופאים והאמריקנים (בעיקר ממשל אובמה אך לא רק), כה הקדיחו את תבשיל המזרח התיכון עם יפי נפשם ההדיוטי בפיהם וצביעות ללא גבול בליבם, עד כי ניתן לאמר לגביהם כי מה שטיפש אחד (חוסיין אובמה) יכול לעולל, עשרה חכמים יתקשו לתקן.  מה עוד שכך או כך, בעולמנו כיום אינך יכול לאתר  עשרה חכמים משכמם ומעלה.

ניראה כי הזמן יישב את מצב הדברים לחיוב וכיאות בסופו של יום, באשר החיים נימשכים, גם במזרח התיכון, אך נקווה כי תעמוד לנו בישראל חוכמתנו לנווט נכוחה בין הרעמים והברקים הצפויים עלינו באזורנו, עדי אז.

אהרון רול

amroll@sympatico.ca

www.aaronroll.com

http://www.global-report.com/aroll/

http://www.aaronroll.com/democracy/hatred_for_nothing_volume2.pdf

http://www.aaronroll.com/democracy/israeli democracy chapters.pdf