כוחות משפיעים שונים פועלים בקבוצה – תהליכים תוך-אישיים, בין-אישיים וחברתיים – ולכל אחד מהם היבטים רגשיים, קוגניטיביים וערכיים. כל אחד מהכוחות משפיע על כל פרט בקבוצה ועל הקבוצה בכללה. את כל גורמי ההשפעה המורכבים אפשר לכנות בשם "אווירה קבוצתית", וכו "האקלים הקבוצתי" או "האישיות הקבוצתית".

בכל מקרה הכוונה למכלול התהליכים הקבוצתיים המתרחשים עקב האינטראקציה בין המנחה לחברי הקבוצה ובין חברי חברי הקבוצה לבין עצמם.

האווירה הקבוצתית משלבת את מכלול התהליכים המתרחשים בקבוצה ומהווה את סך כל התפישות, ההתנסויות והחוויות של כל המשתתפים בקבוצה.

לאווירה הקבוצתית יש השפעה רבה על הרגשת השייכות, הביטחון והקבלה של הפרט בקבוצה. אווירה תומכת וחמה תעזור לפרט להבין את התנהגויותיו ולהתחבר לעוד חלקים באישיותו, שאליהם היה מנוכר.

כל פרט מגיע לקבוצה כאשר בתרמילו מצבור ההתנסויות באווירה הקבוצתית הראשונית שאליה נחשף בחייו, קרי, האווירה המשפחתית שבה גדל. אווירה משפחתית היא סך כל הערכים, הנורמות, סדרי העדיפויות והמנהגים הנהוגים בכל משפחה.

תחושת השייכות, המהווה את הצורך הנפשי הבסיסי של האדם, מתפתחת במשפחה שבה גדל. אם נדמה את תחושת השייכות לאוויר לנשימה, הרי האוויר הוא זה שנושם כל ילד במשפחה שבה הוא גדל. אוויר מורעל ומזוהם מייצר אווירה מרעילה, תחושת נטישה ודחייה, ואילו אוויר נקי ומזין מייצר אווירה בונה ואינטימית.

האווירה המשפחתית יכולה ליצור דפוסי התנהגות טיפוסיים, שאדלר קורא להם "סגנון חיים". סגנון חיים מוגדר כסגנון התנהגותו של הפרט, חשיבתו ותפישתו את העולם ואת עצמו, ולאור תפישה זו הוא מגבש לעצמו מסגרת קוגניטיבית, שבעזרתה הוא בוחר את הפעולות המסוימות המאפשרות לו להתמודד עם משימות החיים. סגנון החיים הוא האמצעי העיקרי להבנת התנהגות הפרט.

קורט לוין {1940} עסק גם הוא בנושא זה ופיתח מודל בשם "מרחב החיים". מרחב החיים של הפרט הוא מושג בתורתו, המתייחס לאדם עם סביבתו הפסיכולוגית, כפי שזו קיימת מבחינתו. הסביבה הפסיכולוגית של הפרט כוללת את קשרי הגומלין שלו עם הסביבה, אך גם את המבנה הקוגניטיבי של תפישתו הסובייקטיבית את מרחב החיים שלו.

התנהגות האדם היא פונקציה של מרחב החיים שלו, וקשרי הגומלין בין האדם לסביבתו קובעים את התנהגותו. לוין טוען שנוכל להבין את התנהגות האדם רק אם נראה אותו במרחב החיים שלו.

אם כן, כל פרט מביא לקבוצה את "סגנון החיים" שלו ואת האווירה המשפחתית שבה גדל. האינטראקציה בין סוגי האווירה המשפחתית של חברי הקבוצה מהווה גם היא גורם משפיע על האווירה בקבוצה.

המנחה צריך לזהות את האווירה הקבוצתית שנוצרה ולהביא זאת למודעות החברים. לאווירה שנוצרה יש השפעה חזקה על כל פרט בקבוצה ועל הקבוצה כולה.

מטרת המנחה היא להגיע לכך שהאווירה בקבוצה תאפשר את צמיחתו של כל אחד מהחברים ואת השגת מטרות הקבוצה. אסור למנחה להיענות ולהתייחס רק לצורך אחד של הקבוצה, כגון: השגת מטרת הקבוצה על חשבון הזנחת הדרכים האינדיבידואליות של חבריה.

עבודה על צמיחת הפרט בקבוצה תקדם גם את השגת המטרות הקבוצתיות. מכל האמור לעיל עולה, כי חשוב שלנגד עיני המנחה יעמדו תמיד שני סוגי המטרות: מטרות הקבוצה ומטרות הפרט, ועל-פי זאת הוא יכוון את דרכי העבודה.

הכותב הוא דר' ירון זיו, פסיכולוג מומחה להנחיית קבוצות. נותן ייעוץ בנושאי סמכות הוריות , זוגיות ומערכות יחסים. מנהל מרכז מעוף להתפתחות אישית. 09-9588818