וואלה אם אבדוק בבלוג שלי את מספר הפעמים שמצאתי עצמי יושב וכותב על נושא שקשור בבתי המשפט בישראל, את הפסיקות ההזויות של חבורת האטומים הזאת שיושבת אי שם במרום ארמון השן, בה כל אחד מהם זוכה להגנה ושמירה אישית, מה שלא ניתן לומר על תחושות האזרח הקטן והפשוט, שדמו מופקר.

היום כמו באין ספור פעמים קודמות, זיכה בית משפט מחוזי בישראל במשפט רצח מתועב, 3 רוצחים שפלים ומתועבים מאשמת רצח וקבע שהם לא עשו זאת, אולי רק הרגו.

אדם פשוט מן הישוב, מטייל לו  להנהתו בטיילת בשעות אחר הצהרים בלויית משפחתו, טיול תמים שממנו הוא כבר לא יחזור הביתה, אלא יוכה למוות ע"י 3 תתי אדם ממש לינץ', מוות ביסורים וסבל שלא יתואר וכל זאת לעניהן חסרות האונים של אשתו וביתו , שתמונות אלה לא יימחו מראשן עד יומן האחרון.

בית המשפט בישראל קבע שלא מדובר כאן ברצח, איך טענה אשתו היום בבית המשפט : " אם זה לא רצח, אז מהו רצח?".

חלק מהדברים שנאמרו ע"י חבורת האטומים שישבה שם בדין:

"תגובתם של נאשמים לא הייתה הכחשה גורפת. הם קשרו עצמם למקום ולזמן", זאת אומרת שאפילו הנאשמים לא הכחישו את העובדות, ואפילו הודו למעשה שהם היו במקום.

מאידך כאשר חבורת האטומים בודקת את עדותן של עדות הראייה שמן הסתם היו בסערת רגשות בזמן שאבי המשפחה מוכה למוות ורק טיבעי שלהט סערת רגשותיהן לאור החוויה הקשה שעברו אולי בתאור המקרה לא תהיה אחדות גרסאות, כרגיל אצלנו שוכחים מי האשם ומי הקורבן.

"התמונה העובדתית שעלתה מדברי העדים לא הייתה אחידה" והדגישה כי "כתב האישום אינו מתיישב עם עדותן של שרה קרפ, שתיארה תקיפה רבת משתתפים".

ומיד אחרי כן טוענים חבורת האטומים בסתירה גמורה שמביע תמיהה על קביעתם הקודמת

"לא מצאנו כל סיבה שלא לתת אמון בגירסתה של שרה, לא נעלמו מעינינו הפגמים, אך לטעמנו אין מדובר בפגמים מהותיים. שרה ואוטליה שיחזרו את האירוע בהיותן קורבנות תקיפה מהמקום הפיזי והנפשי ממקום של חמוסר אונים, הן ראו את התקיפה מבועתות ומגוננות על עצמן מפני התוקפים",

על עדותם של הנאשמים קבעו השופטים:

"אלה גרסאות מופרכות ומלאות בשקרים בניסיון להציג את הקטטה כמינורית".

"מדובר בעדות מתממת וניכר היה כי הוא מנסה להתחכם ולטעון כי אינו יודע ואינו זוכר. גם פואד מוסא (מורשע אחר) ניסה למזער את הנזק ולהרחיק את עצמו מזירת האירוע ומסר תיאור מינור"

ולמרות זאת הם גילו סלחנות ורחמים על חבורת הרוצחים השפלים הזאת.

על התקיפה עצמה כותבים השופטים:

"עולה כי מדובר בתקיפה חמורה וחסרת פשרות. ברובה הגדול המנוח היה מוטל חסר אונים על שביל בטון כשהנאשמים בעטו בו ללא רחם. תמונה של אקסטזת אלימות מכות נמרצות באדם מבוגר וחסר ישע שמבקש רחמים ותחינותיו נפלו על אוזניים ערלות".

ועל סיבת המוות הם כותבים:

"שלמרות שלא ניתן להוכיח רצח, "אין ספק שיש קשר ישיר בין העובדה שקרפ היה מעורפל חושים דבר שהוביל למותו".

עוד לא שמעתי על אדם שמת מערפול חושים,מזל שלא דרשו מהמשפחה לבצע נתיחה שלאחר המוות ע"מ להוכיח שהוא לא היה בהשפעת סמים או אלכוהול.

כי ע:פ קביעתם זו:

עם זאת קבעו השופטים כי לא ניתן לקבוע באופן חד משמעי אם קרפ מת ממהלומות, סה פשוט מסקנה מתבקשת.

גולת הכותרת של השופטים היתה המסקנה הסופית לגבי המקרה שפשוט מעוררת פלצות ומוכיחה עד כמה בטחוננו האישי מופקר, קודם כל על ידי שופטי ישראל המוגנים בארמונות השן והמנותקים מהמציאות, שמשום מה תמיד מגלים אהדה והבנה ומידת רחמים וסלחנות לפושעים, פורעי חוק ,רוצחים על גבם של אזרחים תמימים ושומרי חוק, שכל אשמתם שהם פשוט היו במקום הלא הנכון בזמן הלא נכון לרוע מזלם.

"לא התגבשה בליבם ההחלטה להמית את המנוח. הוכח ואמרו שלא היה קשר בין התקיפה שעליה אין מחלוקת לבין מותו, שקרפ קם ורץ והם לא רדפו אחריו, לא השתמשו בכלים ולא נתנו לו מכות במקומות רגישים, ולכן לא ניתן לקבוע כי היה שם רצון להמית או כוונה. רצח צריך כוונה מיוחדת, הכנה ורצון להמית. שלושת האלמנטים האלה לא היו".

על דבריהם של הסנגורים של תתי האדם אין מה להוסיף, הדברים מדברים בשם עצמם :

עו"ד משה מרוז, שייצג את ג'מיל עדס, הביע תקווה כי השופטים יקלו בעונשם, שכן לנאשמים אין עבר פלילי. "בהריגה העונש הוא 20 שנות מאסר, ואנו מקווים שיינתן עונש חד ספרתי". לדברי מרוז, "הנאשמים תקפו, ויותר מדי, אבל מעולם, לרגע אחד, לא התכוונו לגרום למותו של המנוח". לדבריו, "אנו שמחים שלבית המשפט היה את האומץ, למרות הסערה התקשורתית ולחץ הקהל, להפריד בין הרגש לבין השכל".

עו"ד אשר חן, המייצג את הנאשם הקטין, אמר כי "בית המשפט קיבל את טענת ההגנה שלא נגרמה פה מוות מכוונה תחילה".

עורכי דינו של הנאשם השלישי, גיל פרידמן ושרית סולומניסקי, הגיבו להכרעת הדין ברגשות מעורבים. "מצד אחד אנחנו שמחים במרכאות על אי-הרשעה ברצח. מצד שני, הקשר הסיבתי שאדם מוצא את מותו 7 שעות לאחר האירוע, ובכל אופן עושים איזשהו קשר - צריך להיבחן ברמה המשפטית". לדבריהם, הפרקליטות לא היתה צריכה להגיש את כתב האישום הזה,

"אך לפחות אות הקין הוסר ממצחם של הנאשמים".

שלושת האטומים שישבו בדין, והיו שותפים להפקרת שלומנו ובטחוננו הם 3 השופטים נורית אחיטוב, מרים דיסקין ורענן בן-יוסףץ

בושה וחרפה !!!!!!!!!!!

היגיע הזמן לשים קץ למערכת משפט מופקרת ובזוייה, ולהתחיל לחשוב על רפורמה וביקורת על מערכת המשפט בישראל, שתכלול את עינויי הדין שאנו נאלצים לעבור תחת מערכת כושלת זאת, ההפקרות בפסיקותיהם, והתערבותם בענינים לא להם בטענת השווא שהכל שפיט עד לרגע שזה מגיע לפיתחם, ולחשוב על שינוי ומעבר לשיטת המושבעים כפי שקיימת במדינות מתוקנות בעולם.

נשמתו של הנרצח והקורבן בפרשהאריק קרפ ז"ל כנראה לא תוכל לנוח על משכבה בשלום לאור הפסיקה הזאת וכולי תקווה שיבוא יום והצדק ייעשהץ

יהי זכרו ברוך.