אין ספק שבשנים האחרונות חלה תפנית של כמעט 180 מעלות בהתייחסות ובעיקר בהצגת יום השואה.

אני מודה ומתוודה כאן, שבשנות ילדותי היתה תקופה שכבר לא יכולתי יותר להכיל את הדיבורים על השואה, הסיפורים, ובעיקר את התמונות שריצדו על מסכי הטלוויזיה ביום זה, היתה תקופה שהתחפרתי לי במיטה, לקחתי ספר טוב שקעתי בתוכו, וחיכיתי שרק יעבור היום הזה, כדי שאוכל לחזור לשיגרה.

בשנות ילדותי התמונות שריצדו בטלוויזיה מהשואה היו מזעזעות, מזוויעות , אני לא בטוח שזה נכון היה להציג את התמונות האלה בכל סירטי התעודה שהקרינו באותם ימים, את ערימות הגוויות השדופות, קיברי האחים ההמוניים, כיתות היורים, והרכבות העמוסות לעייפה לעבר מחנות ההשמדה, התמונה שנחקקה הכי עמוק בראשי וגרמה לי אפילו לטראומה היא אותה מיגלשה שבעבורי היא היתה מתקן בגן השעשועים ופתאום אתה רואה שהיא גם משמשת להשלכת גופות לבור ההריגה.

לא יודע האם לקחו בחשבון שגם ילדים צופים בטלוויזיה, שהם נחשפים לכל אותן תמונות, או שמא זה היה מכוון ע"מ להשריש לו עמוק עמוק בראש את הזוועות שקראו לבני עמינו, מעין שטיפת מוח שלא נשכח, אני מודה אני באמת לעולם לא אשכח, איך אפשר.

בבית שלי כמעט לא דיברו על השואה, היו בני משפחה שנספו שם, היו כאלה שהיו במחנות עם המספרים המוטבעים, במושב בו גדלתי השכנה שלנו היתה תאומת מנגלה, וביום השואה במושב היה טכס זכרון אבל לא סיפרו יותר מידי ודיברו על הנושא, מן טכס כזה שמחוייב המציאות ללא דיבורים מיותרים, כך שבתור ילד אתה רק נחשף לזוועות מהתמונות .

אחד הדברים שהכי הרגיזו אותי בתור ילד שגדל על זה היה הענין של הגבורה, איזו גבורה? איזה מרד קטן בגטו אחד מתוך מאות?סיפורי פרטיזנים פה ושם וזהו, לא יכולתי להבין את זה, מבחינתי לא היתה גבורה ולא נעליים.

בשנים האחרונות חלה תפנית, פתאום אתה רואה יותר ויותר סירטי תעודה בהם משוחזרים סיפורי הימלטות,הישרדות, הצלה,התקוממות פה ושם, פתאום זה לא רק תמונות זוועה, סרטי שואה מרתקים שמלמדים על התקופה ועל מלחמת ההישרדות בה כמו החיים היפים,הפסנתר, רשימת שינדלר ועוד רבים אחרים, השואה מקבלת יותר עומק, יותר הבנת התקופה ובעיקר היא מקבלת פנים אנושיים שמדבים ומספרים, חלקם משוחזרים,.

היום יום השואה מתקבל אצלי בצורה אחרת, לא רק בגלל שהתבגרתי בכמה שנים, היום אני יכול להכיל את היום הזה, מענין אותי לשמוע,להבין,לדעת יותר על התקופה ומה שהתחולל בה, היום ראיתי סרט מרתק על הילדים והנכדים של גדולי המרצחים מאותה תקופה, פשוט מרתק.

עכשיו אתה מבין שכל סיפור הישרדות פרטי של אדם כזה או אחר הוא סיפור גבורה, כל יהודי שהצליח לצאת מהתופת ולהקים משפחה ולהמשיך בחייו בצורה שפוייה זה סיפור גבורה, אז כן היתה גם גבורה.