חג הפסח עבר לפני כשבועיים ואני מאמין כי רובנו חזר לשגרה, אלא שבהרבה מקרים הדי ואדי החג עדיין נושאים את אותותיהם ומקבלים משמעות בתוך מערכות היחסים, הזוגיות והמשפחתיות - בחרתי לקרוא לזה בשם " אפקט הפסח".

אפקט הפסח מתייחס לתופעה אשר באה לידי ביטוי עם סיומו של החג. כידוע, החגים אצלנו הם בעלי אופי משפחתי מאוד בולט, שמתבטא באירוחים, מפגשים אינטנסיביים ולפעמים אף לינה אצל בני משפחה. האירועים המשפחתיים נמשכים לפעמים מספר ימים רצופים ומפגישים את המשפחה הישראלית הממוצעת עם מטענים רגשיים מאוד עמוקים.

מפגש שאמור להיות מהנה מעלה מטענים מהעבר

המפגש המשפחתי יכול להיות מפגש מהנה, משמח, נעים הנושא בחובו את תחושת הלכידות הגיבוש והמשפחתיות העונה על צורך שכולנו מחפשים, אולם לעתים קרובות זהו מפגש טעון רגשית שמציף רגשות תסכול כעס אכזבה ומתח. כמו שנאמר בשפת הגשטאלט - מציף עניינים בלתי סגורים.

[למאמרים נוספים - ד"ר ירון זיו]

מי מאיתנו לא זוכר את השנה הראשונה לנישואיו? מי מאיתנו לא זוכר את הפגישה הראשונה שהייתה לנו עם ההורים של הצד השני? אילו תחושות וזיכרונות יש לנו מאותו מפגש? קבלה, אי-קבלה, פרגון או חוסר פרגון - כל אלה הינם תמונות צרובות בזכרון המשפחתי שלנו. הן לא נעלמות ולו לרגע והן תמיד צפות בתוך המפגש המשפחתי. זה גם מתבטא לפני המפגש, משהו בסגנון: "אז אצל מי השנה חוגגים? אצל ההורים שלך? מה פתאום אצל ההורים שלך?"

הרגשות מתפרצים רק בסוף

המפגשים יוצרים מטענים רגשיים שאינם פשוטים כלל ועיקר. יחסים לא טובים המתבטאים בקנאה ומתח, נדרשים למבחן כשבאמצע שירה פורצת של "היא שעמדה" ו- "עבדים והיינו". בקיצור, שולחן הסדר הוא למעשה מעבדה המפגישה את כל קשת הרגשות שבהרבה מאוד פעמים, אינם מתפרצים במהלך החג - אלא רק בסופו.

 

כעסים על האישה, על האחות, ההורים או הילדים המלווים בתחושת זלזול וחוסר ערך שלא הרשינו לעצמנו עצמי להביע בתוך שמחת החג. על פי חוק שימור אנרגיה, תחושה זו אינה יכולה ללכת לאיבוד והיא חייבת להתפרץ באיזשהו מקום.

עם החזרה לשגרה, כל המטענים הרגשיים האלה, שלא קיבלו ביטוי ושחרור, כאילו הוכנסו למעין תיקיה במחשב שנקראת " נטפל בזה אחר כך" - חייבים אנרגטית לקבל ביטוי - ובדרך כלל זה קורה בהתנהגויות יומיומיות עם חזרה לשגרה.

אם שמתם לב שבן או בת הזוג שלכם מגיב בצורה בלתי פרופורציונלית לחלוטין על התנהגות שלכם כמו למשל - איחור להגיע הביתה, או ויכוח רגיל וענייני בנושא הילדים, והתגובה מצדכם או הצד השני איננה הלימה לחלוטין לאופי האירוע, זה המקום לעצור להתבונן ולהכיר בעובדה: הנה הגיע "אפקט הפסח".

בהסתכלות מהצד נראה שאותן רגשות, שלא יכלו לבוא בחג עקב המשפחתיות המאולצת של האינוס החגיגי, מקבלות ביטוי ומושלכות (או מתלבשות על) התנהגות יומיומית במהלך השגרה.

אז מה זה אומר?

אם אנחנו שמים לב שאנחנו מגיבים בעוצמה כזאת של כעס, רגש וחוסר סבלנות - בואו נעצור רגע ונשאל את עצמנו שתי שאלות:

1. על מה אני באמת כועס ונפגע?
2. האם אני יכול לזהות מאיפה לקוח אותו רגש? כלומר, מאיזה אירוע שקרה בחג, שבאותו רגע לא העזתי ולא אפשרתי לעצמי לתת לו ביטוי, התפרץ עכשיו?

יכולת זיהוי זו של אפקט הפסח תאפשר לנו לשוחח בצורה גלויה וישירה עם בני הזוג , לזהות את המקור על ידי תקשורת כנה אמיתית ואותנטית ותאפשר לנו לקחת אחריות ובעלות על המקור האמיתי הראשוני. כל זאת תוך כדי תקשורת ישירה ואותנטית, שבעזרתה נוכל לחזור לשגרת מערכות היחסים בצורה בריאה יותר.

=================================

ד"ר זיו ירון הוא מנהל מרכז מעוף להתפתחות אישית