לפני שאני מתחיל את מה שאני רוצה להגיד אני רוצה להתחיל בווידוי קטן אני סוציאליסט אני מאמין בסוציאליזים " חוזקה של השרשרת תלוי אך ורק בחוליה החלשה שלה " זה לא סלוגן בחירות בשבילי אני באמת מאמין בזה אני מאמין שחוזק חברתי כלכלי חשוב לא פחות אם לא יותר מהחוזק ביטחוני שלנו אבל משום מה אף מערכת בחירות לא נסובה סביב הבעיות הכלכליות אף מועמד בחירות לא הפסיד או ניצח בגלל הנושא חברתי כללי כל מערכת בחירות מאז "המהפך " של 77 נסובה אך ורק על הקטע הביטחוני הסלוגן בבחירות תמיד היה " מי שדופק את הערבים יותר הוא זה שיזכה בבחירות " ולא משנה שבדרך הוא דופק אותנו פי אלף יותר אבל לא על זה אני רוצה לדבר (או שאולי זה קשור בדרך כזו או אחרת ) אני רוצה לשאול (ואשמח מאוד לתשובה ) מתי בדיוק מדינת ישאראל ויתרה מתי מדינת ישראל הרימה ידיים וויתרה על האזרחים שלה היא לא ויתרה על הכסף שהיא סוחטת מהאזרחים שלה שלא תתבלבלו היא פשוט ויתרה עלינו האזרחים האזרחים הקטנים הטובים אלה שמשלמים מסים אלה שהולכים לעבודה כל יום אפילו שאנחנו יודעים שזה חסר פואנטה כי לא משנה כמה נעבוד בחיים לא נגמור את החודש מתי מדינת ישראל ויתרה עלינו הרוב הדומם (אולי בגלל שהוא דומם ?) ולמה אני מתכוון ? אולי לא תאמינו אבל פעם פעם מלפני שהקפיטליזים החזירי השתלט על חיינו תפקיד המדינה היה לדאוג לנו לשרת אותנו לספק את הצרכים שלנו  היה לנו הסכם לא כתוב כזה שבו אנחנו אוהבים את המדינה נלמים למענה והיא דואגת לנו במין מערכת יחסים מוזרה משהו אנחנו היינו אחראים על הצד הרגשי והמדינה הייתה אחראית לצרכים הפיזים שלנו  לדאוג לנו לגג מעל הראש לדאוג לנו לעבודה שנוכל לשים אוכל על השולחן לדאוג לבריאות שלנו לדאוג לצעירים שלנו לזקנים שלנו לחולים שבינינו למדינה היה אכפת המדינה דאגה לנו ואנחנו דאגנו לה בחזרה 

 אבל משהו קרה משהו התעות אם שוב נשווה את זה לזוגיות המדינה בגדה בנו המדינה התחילה (בהתחלה בסתר ) לפלררטט עם אדון כסף ואדון כסף סינוור אותה בדברים היפים והנוצצים שלו פיתה אותה היפנט אותה לאט לאט המדינה החלה לשכוח מאיתנו והלכה שבי אחרי אדון כסף ואדון כסף עם כל הצ'ארם שלו והכריזמה שלו (כמו כל נוכל חלקלק ) החל לדרוש דברים תמורת האהבה שלו והמדינה שברגע זה כבר התמכרה אליו החלה למסור לידיו דברים וזה גבירותי ורבותי סיפורה של ההפרטה 

המדינה החלה למכור אותנו חלק אחר חלק לאדון כסף תסתכלו רגע סביביכם ותחשבו רגע באמת ובתמים בצורה אוביקטיבית מה המדינה נותנת לכם ?מה באמת אתם מקבלים מהמדינה ?  דיור ? אל תצחיקו אותי כבר עשרות שנים לא נבנתה פה דירה ציבורת אחת אחת  תשאלו מתי  בנו פה דירות קטנות דירות לזוגות צעירים דירות לרווקים ציבוריות או פרטיות מתי קבלן השקיע בבנייה של דירות קטנות לאאאאאאאא הכל וילות הכל מגדלי יוקרה מגדלי יוקרה צצים לנו כפטריות אחרי הכל בכל מקום צומחים לנו מגדלי יוקרה והמדינה רוחצת את ידיה ואומרת " זה לא בעיה שלי מצטערת " בלי להתחשב בעובדה הפשוטה שכמה מאיתנו באמת יכולים להרשות לעצמם לגור באותם מגדלי יוקרה שצצים לנו בכל מקום אז דיור יוק אין מצב בריאות מה עם בריאות שוב אל תצחיקו אותי מערכת הבריאות קורסת והיא קורסת מהסיבה הפשוטה שאף אין ממש שר בריאות (וגם כשהיה זה לא ממש שינה ) וגם כי המדינה שוב רוחצת את ידיה ואומרת" זה לא תפקידי יש לכם כסף יהיה לכם רופא אין לכם בבקשה תמות בינה אתם הורסים לי את הנוף " מתי הוסיפו תקנים למערכת הבריאות מיטות רופאים אחיות האנשים במערכת הבריאות קורסים תחת העומס והחולים מתים להם בשקט בפינה אז בריאות יוק אולי רווחה אחרי הכל באופן מעוות ואכזרי אנחנו עדיין נקראים מדינת רווחה אז אולי רווחה זה מה שהמדינה נותנת לנו ח ח ושוב ח גם פה המדינה עשתה אחורה פנה ואת כל מערך הרווחה נושא על הכתפיים שלו מגזר חדש שנוצר שנקרא " המגזר השלישי " רגע מה עם תשתיות? ח ח ושוב ח חינוך ?  תעסוקה ? חחח המדינה באופן אבסורדי היא ההמעסיק הכי גדול שמעסיק עבדי קבלן (ולא זה לא טעות כתיב ) משהו משהו אחד שהמדינה נותנת לנו כאזרחים הנאמנים לה כלום גורנישט יוק שום דבר המדינה בגדה בנו האזרחים ומכרה אותנו לאדון כסף שמיוצג על ידי טייקונים שגוזרים קופון מהאהבה וההערצה שהמדינה שמיוצגת על ידי השלטון מעריפה עליהם ללא הרף על הטייקונים  המדינה מעריפה חום אהבה והערצה ועלינו האזרחים הקטנים היא מכבידה במסים מסים עוקפים (שזה דרך להעלות מסים בלי ממש להגיד שאתה מעלה מסים ) בהעלאת מחירי הדלק המים מים ריבונו של עולם מים זה הפך להיות כבר משהו פרטי של מישהו שאנחנו משלמים לו בשביל לצרוך אותו אתם מבינים את האבסורד המים ששייכים לנו אנחנו משלמים למישהו פרטי בשביל הזכות להשתמש בהם 

ואני שואל עד מתי ? עד מתי המצב האבסורדי הזה ימשך הרי אוביקטיבית המצב הזה לא יכול להמשך לנצח בסוף אנחנו נקרוס עוד לבנה ועוד לבנה ועוד לבנה על הגב שלנו בשלב כלשהוא אנחנו נקרוס ולא נוכל עוד להחזיק ולממן את המאהב המפונק והנהנתן של המדינה היקרה שלנו 

אבל עד שזה יקרה עד שזה יקרה אנחנו כנראה נמשיך לשלם את החשבון נקטר נתבכיין ונמשיך לשלם כי מה לעשות האהבה עיוורת וכשאתה אוהב מישהי אתה אוהב עד הסוף בלי התחשבנות אתה נותן ונותן ונותן כל הזמן ואנחנו אנחנו שוטים שוטים שמאוהבים במדינה שלנו אפילו שהמדינה שלנו אוהבת מישהו אחר