אנשים נשענים על מזבח החוכמה כרצון להגן על הרגש או כדי להשיג הבנה אודות היתבטויות רגשיות .

כל אחד מאתנו שואף להרגיש , כל אחד מאתנו מייחד לו דרך או מאמץ דרך שהוא חושב שהיא נכונה לו .

ניתן לראות בברור איך פגוע קונה חוכמה על ידי רכישה של ידע דידקטי .

ידע דידקטי משפיע על אנשים נחרצות , כוון שהאדם מדקלם אמרות חכמות שנחקרו בצורה מדעית לתופעות מיוחלות על ידיו או כנתפסות בעיניו של הכלל .

פגועי רגש מטבעם יתורו אחר החיפוש העצמי שלהם שיידע הפך להיות משוואה אופרנטית של דרך חיים שכולה מושרש על הקניית ערכי תפיסה שמהווים סוגר להתפתחות רחבה של משתני מציאות .

תפיסה כושלת היא תפיסה שאנו לוקחים כערך מוחלט , תרם פתרנו את מושא ההפרכה . מכאן נובע כי הסוגר , סוגר אותנו ומכתיב לנו משתנה מציאות .

תשאלו את עצמכם למה ? מפני שככה גדלנו , כפי שהזכרנו , אנו תוצר של עצמנו והושפענו על ידי מוסכמות של הוויית מציאות הגדרנו לעצמנו מרקם שיכול להיות שתיו וערב ולא להקנות לנו תפיסה או השקפה או תובנה מסוימים שאותם יכולנו לרכוש חינם אין כסף בהבנת תפיסה מחודשת של הסתכלות על החיים .

לא סתם נאמר שבשערים אין באמת שערים , השערים הם סמל לדרך , לא דרך . כי מהי דרך ומהו שער ? מעבר לעצמיותם המוחשית (החומרית) הם מהווים מושג בהגדרה עצמית . דרך המושג שאותו רכשנו כפשט איננו מבינים את הרמז ואת הדרש שעומד מאחורי הפשטות . כל דבר אנחנו מסבכים ואז משתדלים לצאת מהתסבוכות של עצמנו , מעיין קונפליקט בייננו לבין עצמנו שבעצם הוא לא קונפליקט חשוב אלא הוא משתנה מציאות שייצא מהשורה של המשתנים האחרים בגלל הנסיבות ובשביל להחזיר אותו למשתנים האחרים של המציאות אנו מתעמתים עם עצמנו .

שכל חייל חוזר למסלול וכל החיילים הולכים בשורה אנחנו בשלב של איזון , מי אמר בכלל שמשהו היה חייב לצאת מהשורה , היה חייב לחרוג , החשיבה הזאת נובעת מתפיסת אנו עצמנו ומהדרך בה אנו מתמודדים עם חריגה .

כשאנחנו נוטים לקבל דברים כמו שהם , אנחנו מבינים שכאוס וסדר , הם חייבים לבוא ביחד , כמו שטוב ורע באים ביחד , יש איזשהו מצב בו אנו נוטים להיצמד להבנת עצמנו , להתגבש על דעתנו בלי שבכלל השכלנו להבין מה באמת מתרחש , מכאן נובע שכול מה שחשבתם שאתם חושבים וכול מה שיידעתם שאתם יודעים הם לא בהכרח משקפים את המציאות האמיתית .

אם הייתם מבינים איזה אסון יכול להיגרם מתפיסה מהירה שנובעת משיפוט עצמי שגוי , קחו עצה זו וחבקו אותה , זכרו על תבואו לשיפוט מוקדם , להוציא מהמקרים של הישרדות מחייבת אתם מומלצים על ידינו לא לנקוט בשום עמדה כתפיסה מוחלטת , לא להיחפז למסקנות , לימדו דברים מכמה אופנים ואז תבינו שתוכלו לחשוב ואז להתחיל לגבש דעה .

זכרו ככול שאדם צר יותר כך העולם שלו יחדל מלהאיץ את עצמו בהשוואה לקיומו ההווייתי .

בכדי להתמודד עם כולם עלינו להכיל מספר רב של סוגים שונים של אנשים ושל מצבים , עלינו להיות פתוחים וקשובים .

בני האדם שואפים להגיע למסקנה מהירה מכוון שהם רוצים לחיות עם עצמם בשלום , בהבנה . דיס אינפורמציה עלולה לגרום לבני האדם לשיפוט הכרחי , נחרץ שנעשה בחיפזון ונובע מהרצון לשלום עם עצמנו .

אנו ניתן לכם עצה : על תסיקו מסקנה לפני שגיבשתם דעה שאותה בחנתם במספר גדול יותר של היבטים (אספקטים) .

חופש נובע מקבלה חופשית של מציאות על כול היבטיה ומאפייניה בהתחשב במשתנים מתערבים שהסיטו אותנו מהשחרור האולטימטיבי שאליו התכוונו ללכת . התפיסה שהכול יכול להיות נובע מהכול , שכול משתנה מושפע או משפיע בהתאם להסתברות שמכוונות לכניסתו לסיטואציה , דעות קדומות מובילות להגדרה צרה יותר של מציאות בכדי להשתחרר מעול השער ובכדי לפתוח מספר גדול של נתיבים בדרך , עלינו להבין את מרכיבי הכניסה לדרך , לפתור את משוואת הנעלמים ביציאה מהדרך כשנלמד כמה שיותר דרכים שמובילות לדרך אחת , נוכל להבין עדיין בחלקו אך נעשיר בגודלו של מושג המשמעות שטמון בשאלת השאלות איך אני עושה מה שאני עושה ומדוע אני מקיים את מה שאני מקיים .

שנבין איך ונדע למה נהיה אנשים גדולים יותר בעצמנו , נחייה לפי משמעות .

עזבו אתכם מכול ההגדרות החוצצות כמו פריק , ארס ,עבריין , צפוני , מסוכן , הומו .

כל הזמן אנו נגררים לקטליזטור חברתי שמאפיין קבוצה בשם , כל זה בכדי לסדר לנו בראש עם מי אנחנו עומדים להתמודד ואיך אנחנו מבינים אותו . שכחנו לשאול למה וקפצנו למסקנה של קטלוג חברתי שגרמה לנו תפיסה מעוות של בוחן מציאות .

בפרקטיקה שנפסיק לשפוט אנשים שנפסיק לקטרג אותם לקטגוריות , שנפסיק לסכום אותם , אז פתאום הכל יראה לנו בלבול אחד גדול , כאוס שינינו את מושג הסדר שהיינו רגילים אליו קודם , שינינו את האיזון הקוגניטיבי והאקולוגי שפועל עלינו ובכך לא ידענו להכניס למשבצת המתאימה את אשר חשבנו כי לכול מחשבה שלנו יכולה להיות או יכולים להיבחן קונספירציות שמשפיעות עלינו ואנו מסלקים אותן בהבנה שהם לא יובילו אותנו לשום מקום .

שתגבשו את התפיסה הזאת ותיתקלו באי הסדרים האלו , תוכלו לומר בודאות שקפצתם שלב . אם תהיו בשלב הזה (המיוחל) תגלו לפתע שהסבלנות שלכם מתארכת , אתם פחות נחרצים בדעתכם , אתם למדים , לאט ובטוח עולם המושגים שלכם מקבל פרופורציות אחרות , אתם מבינים את המושג ולאחר שגיבשתם את דעתכם , זאת אכן ידיעה מאושרת שרק אז צריכה להוביל לאוטמנסיפציה של השוואתכם באספקט זה .

הסבלנות שלכם והאושר שלכם חייבים להיות ישרים מקבילים שבהתמדה ינועו על ידי כוח צנטרופוגלי וקארמטי שיוביל אותם על ידי חיבור של קו אחד , העצמים שימשכו זה לזה בסוף שיפגשו , הם חייבים להכיל זה את זה . אם הם לא הכילו זה את זה , תמיד משהו , חיץ בניהם , אם נכייל בסיטואציה את הבן אדם שעומד מולנו ואם הוא יכיל אותנו , ניתן לומר שאנו אוהבים אותו אהבת אמת .

חיבור כזה יכול להוביל לחיבור אינטראקטיבי שבסופו של דבר יוביל לאיחוד , האיחוד הוא תוצאה של הכלה , הכלה היא תוצאה של קבלה , היא תוצאה של היכולת האנושית להבין שהמרקם האנושי חייב שינוי תפיסה מהותי , בני האדם חייבים להבין שכמה משתנים פועלים ביחד , אי אפשר לשפוט כל אחד לחוד ולהסתמך רק על אחד כאמת מוחלטת .

שישנם כמה משתנים , ניקח אותם בחשבון , ניתן להם עוצמה על ידי כך שניתפס אליהם עד כדי כך שניקח אותם בחשבון , תוצר סופי של פעולה זו יוביל בסופו של דבר לחוסר שיפוטיות .

תרגלו ואז תיווכחו לדעת , משנוכחתם לדעת ראו איך האהבה מקבלת אצלכם מקום , קיבלתם יותר דברים , דברים באו אליכם , קידמתם את פניו של האחר בברכה , הגדלתם את הסיכוי לקבל אותה . החדירו דעת לעצמכם ולימדו "לעולם על תגידו לעולם " ,שום דבר נקבע מראש והכל נקבע מראש יש הכל אבל אין כלום ולהפך .