יש מטריצות שאני לא מבינה.
יש משהו בתפיסה שלי
שהוא א-הגיוני
אבל הוא לא א-מיני.
3 שירים נוספים מאת ריקי שחם.
מי מפחד מוירג'יניה וולף? / ריקי שחם
יש מטריצות שאני לא מבינה.
יש משהו בתפיסה שלי
שהוא א-הגיוני
אבל הוא לא א-מיני.
כי
א-מיני זה לפחד
מוירג'יניה וולף
וא-הגיוני זה להבין
את הכפירה של אברהם
אבינו
באבהות שלו.
וא-הגיוני
יותר
זה לחשוב
שאלוהים
העמיד אותו בנסיון הזה.
כי כפירה באבהות זה רע
ואין הררכיה ברשע
ואין דילמה בהורות
כי הורה לא כופר בילדים שלו.
היום אני קוראת את
התורה מחדש
ומבינה את הברית בין
האדם ובין
האלוהים
ויודעת
שאלוהים
עשה חור בשמיים
ואנחנו יכולים להסתכל עליו משם
ואולי גם חור באדמה
ואפשר להציץ אליו בין
גרגרי החול.
וזו נבזות לחשוב
שאברהם הלך לעקד את בנו
כי זה בלתי אפשרי
שזה
שהייתה לו
פנייה ישירה לבורא עולם
י
יהפך
לא-אתיקה
בקלות כזו
כי הקרבת ילדך
זה נגד הטבע
ונגד מוסדות הטוב
והמידות הטובות
רק הם
נשגבות וטובות.
ולכן אני לא פוחדת מוירג'יניה וולף
ורק מאזינה לקולות
התודעה שלי
שאומרת לי:
אברהם בטח התכוון להרוג את עצמו
עם המאכלת
ולא את בנו.
כי זה קול ההגיון.
ריקי שחם
"מאמא סאן" / ריקי שחם
אני שוב אומרת לכם,
אני לא ריקי שחם
אני לא ריקי שחם
אני גיישה.
אני גיי-שה.
אני "אדם של אמנות"
אני "אמנית"
אני "אשת אמנות".
האמנות שלי
היא
הקיום של מצבים
בלתי אפשריים.
אני אמן הפועל
בתוך מרחב
בלתי אפשרי.
אני נקודה בחלל.
אין לי מכחול
אין לי צבע
אין לי עצמים
אין לי תבנית קבועה.
הדבר היציב היחידי שיש לי
הוא הידיעה
שאני לא ריקי שחם.
אני גיישה
ועכשיו אני מאייקו
אני לומדת להיות יותר גיישה.
כי כלי הפריטה שלי
הם המילים
והמיתרים שלי הם
החלקיקים
התת אטומיים
המציגים את הקואורדינטות
שלהם
במרחב הגאומטרי
שם אני שוזרת איקבנות
מערב רב של מילים
שהם הסימנים שלי
השמיסן האורגני
אותו בניתי מסמלים רבי משמעות
כדי להגיד לכם
שהחושים שלי
מייצרים קליגרפיות
של הסגולות
המוסריות
והמקרה הפרטי שלי
אינו חשוב כלל
כי אני לא ריקי שחם.
אבל האורגניזם החי שלי
בא להגיד לכם
שאני גיישה
ואני עוטה קימונו
וככה מגלה את צורת הגוף שלי,
כי מה שלכם נראה כאי סדר
וככתב חרטומים
הוא עבורי אמת טאוטולוגית
שאתה אני משרתת אתכם
ומשוחחת אתכם
ושרה לכם
ומנגנת לכם
ו
רוקדת אתכם,
כי כאן ברובע גיאון שלי,
ה"מאמא סאן"
שמנהלת אותי
היא מודסטה
היא גיישה
והיא בשום פנים ואופן
לא
ריקי שחם.
ריקי שחם.
קוקה קולה ZERO / ריקי שחם
אני מחפשת משפט טאוטולוגי
כדי לפתור את בעיית הזהות
של ריקי שחם.
עלינו לבדוק את העיקרון
האם ריקי שחם היא ריקי שחם
או האם ריקי שחם
היא
בעצם דבר אחר.
כלומר,האם א=א
או בעצם
א'
אינו לא א'
א-ב אינו א'
ל א-ב.
ברור לנו,
שאין אנו יכולים לחייב ולשלול בבת אחת
את קיומה של ריקי שחם.
למה הדבר דומה?
לבעיית הזהות של "קוקה קולה".
האם "קוקה" הוא "קוקה קולה"?
או האם "קולה" הוא "קוקה קולה"?
במילים אחרות,
לעולם לא נדע אם "קוקה קולה"
הוא "קוקה " או "קולה"
או "קוקה קולה".
במקרה הקודם,
התנאים ההגיוניים לגבי אמיתותה
של
ריקי שחם
הם בעצם אמיתיים.
משפט הזהות:ריקי שחם היא ריקי שחם.
משפט הסתירה:ריקי שחם היא לא ריקי שחם.
פה נוצרה הנחה בסיסית
לכל הגיון
ולכל אפשרות מדעית.
בואו ונבצע תרגיל מדעי:
נחשוב,
כי ריקי שחם מתקיימת
בתוך מוח מעוות של אשיות פסיכוטית.
האם קיומה של ריקי שחם בתוך מוח מעוות
הוא תנאי מספיק לקיומה?
לפי עקרונו של לייבניץ
זה בלתי אפשרי.
כלומר,אין אפשרות לקיומה הזהה
של ריקי שחם בשני מקומות.
אבל אילו היו
א'-ריקי שחם
וב'-ריקי שחם
זהים בכל תכונותיהם,
היינו צריכים לייחס
ל א' פרדיקט שונה מל ב'.
יוצא ש ב' שונה מ ב'.
וזה אבסורד.
יוצא ש א' ו ב' הן שתיים בעלות תכונות שוות.
אם כך,
צריכה ריקי שחם לבוא ולומר,
אני לא ריקי שחם ב'.
אני ריקי שחם א'
וא' היא לא ב'.
אין ב'.
ב' היא אילוזיה בתוך יצור חולה.
א' היא ריקי שחם.
א' שותה "קוקה"
"קולה"
"קוקה קולה"
אבל היא לא ריקי שחם.
היא קוקה קולה zero.