לאט לאט אבל בטוח מתחיל להתקבל הרושם , שבישראל 2011 אין ברירה, אם חשקה נפשך בחיי רווחה כנראה שאתה צריך להיות פורע חוק, לצפצף עליו , לרמוס אותו ברגל גסה, ולהביא את המדינה להרים ידיים אל מול ההפקרות השוררת מסביב ואז להביא את אותה מדיניות הבלגה ועצימת עיניים להתקפל אל מול הפרות החוק ולהגיע איתך להסכמים של מתן הכשר וזכויות יתר בגין כל אותה הפקרות.

וכאשר אותו הכשר מקבל גושפנקא משפטית, רק אז אתה מבין עד כמה המערכות בישראל רקובות וחוסר הצדק משווע.

הפעם מדובר בשני מגזרים פורעי חוק, שעושים ברכוש הכלל כבשלהם, מצפצפים על החוק  והיום ע"מ לצמצם נזקים ולעצור את הסחף וחוסר האונים שמגלה המדינה מולם, היא נאלצת להגיע לפשרות והסכמים על חשבון הכלל ולתת הכשר לכל המעשים הבלתי חוקיים שנעשו.

המגזר הראשון עליו אני מדבר הוא המגזר הבדואי בנגב, ההשתלטות הזוחלת של הבדואים על מרחבי הנגב באופן לא חוקי , דרישתם להכרה על בעלותם על הקרקע והכרה בפזורה שהתיישבה באופן לא חוקי ולא מוסדר כאשר כל מספר פחונים שהפכו להיות מגורי קבע דורשים היום להכרה מרשויות המדינה כישוב קבע חוקי, עם חיבור למים וחשמל, שירותי בריאות וחינוך ושאר תשתיות כאשר המדינה היום מוכנה לקבל חלק מכל אותן דרישות, מוכנה להקים ישובים בעבור אותם בדואים בפזורה ולפצות אותם במאות אלפי ומליוני שקלים תמורת ויתורם על הקרקע שהיא בכלל בעליה, רק כדי להסדיר את הבעיה, שמרבית ממשלות ישראל מעדיפות לא להתעסק עם התפוח האדמה הלוהט הזה, ומגלגלת את הבעייה לממשלה הבאה בתור, אותה התנהגות שהביאה אותנו עד הלום.

בשנות ה80 כבר היה נסיון שכזה, הוקמו מספר ישובי קבע מוסדרים, חלקם הפכו להיות ערי רפאים לאחר שאותם בדואים שקיבלו את ההסדר ההוא, אויימו על ידי אחיהם על בגידה עקב מעשם ועל ויתורם לכאורה על הזכויות על הקרקע שלהם כביכול, מה שגרם לנטישת הישובים הללו למרות הפיצויים ששולמו כבר אז על הויתור ההוא, תבררו עם משפחת ח"כ אסנע כמה כסף קיבלה משפחתו בהסדרים אלה ואיך התעשרה אותה משפחה, מה שלא מפריע לה היום לחזור בה מאותם הסכמים והבנות, כמוה יש עוד משפחות אגב.

המגזר השני עליו אני מדבר הוא המגזר החקלאי המושבים והקיבוצים,  אותו מגזר שמהווה בקושי 3% מכלל האוכלוסיה אבל יושב על 95% מעתודות הקרקע של המדינה.

אלו שני מגזרים שקיבלו קרקע להתפרנס ממנה ותו לוא, הם מעולם לא קיבלו בעלות על הקרקע, זכויות  על הקרקע אלא כאמצעי להתפרנס ממנו, במרבית המושבים כבר מזמן החליטו לזנוח את החקלאות מכל מיני סיבות , למה לעבוד בשמש הקופחת אם אפשר להשכיר סככות ומבנים למגורים ומסחר?, אתם מוזמנים להכנס למשקים "חקלאים" ברשפון ולגלות שם עסקי מסחר, מחסנים, ומכל הבא ליד, אתם מוזמנים להכנס לכפר ויתקין ולמצוא שם שבכל חצר יש 5 ו6 יחידות דיור  ממש רחוב שלם בתוך המשק עם כיכרות ומגרשי חניה ותאורת רחוב שלא היו מבישים כל ישוב, כל יחידה כזו שמניבה לבעליה הכנסה של 4000 ש"ח בקרוב , את החשבון אני משאיר לכם, אני אישית גר בבית שהוא אחד מ4 בתים  שמחזיק בעל הבית שלי בחצרו, למרות שהוא גם מחזיק משתלה מכובדת, תכנסו למושב כפר טרומן שנמצא בסמוך לבן גוריון והפך להיות מחסן אחד גדול, והרשימה עוד ארוכה.

בזמנו קיבל כל משק זכות לבניית יחידת דיור לבן ממשיך  מה שגרם למלחמות עולם בתוך המשפחות, בשלב השני קיבלה כל משפחה זכות לבניית עוד יחידת דיור , חלקם נמכרו והכניסו לבעליהם מאות אלפי שקלים, משפחות שהרויחו עשרות אלפי שקלים בעבור בניית כביש כזה או אחר והפקעת הקרקע בעבור כלל אזרחי ישראל, למרות שברובה הקרקע הזאת כבר לא שימשה את אנשי המושב שהחכירו אותה לגורמי חוץ שיעבדו אותה תמורת סכום מסויים שנקבע מראש, תשאלו את חברת דרך ארץ כמה כספים שולמו למושבים וקיבוצים בעבור הפקעת קרקעות?, תשאלו את חברי כפר מל"ל כמה כסף מקבלת כל משפחה מידי שנה בזכות אזור התעשייה שנבנה על קרקעותיה בסמוך לפתח תקווה, ענין שדאג  וקידם אריאל שרון בזמן כהונתו כשר ממונה על מנהל קרקעות ישראל.

אז מה אם מדובר בכלל בקרקעות של המדינה ממילא? ההפקעה נעשתה בעבור שאר 97%  מהאוכלוסיה שלא זכו לפיצוי ותשלום על משהו שאינו שלהם ואינו בבעלותם, אבל כנראה שיש שווים ושווים יותר במדינת ישראל.

אותו הדין לבני הקיבוצים שמקבלים היום בעלות על בתיהם,  הכנסות עתק שנעשו בעבור הרחבות בכל קיבוץ וקיבוץ, ענין שלעצמו גרם לבעיות וחוסר שיוויון בין תושבי הקיבוץ ולבין תושבי ההרחבה , למרות שמספר גדול של קיבוצים בכלל פשט את הרגל ואת התשלומים בגין חובותיו שילמנו כולנו ממיסנו במשך השנים, מחיקת החובות שעשתה ממשלת רבין ב92 בסך של 6 מילארד ש"ח ועוד.

השבוע פסק בג"צ החלטה תקדימית בגין כל אותן הפרות על הקרקעות במגזר החקלאי  בשיטת המקל והגזר, הגזר שקבע  הבג"צ קבע שכל בעל נחלה במושב יהיה רשאי להקים שלושה בתים בנחלתו ולמכור שניים מהם, הבעלות על הביתים במושבים ובקיבוצים תימכר ליושביהם תמורת דמי היוון של 3.75%  מערך הבית, המקל בעל בית במושב או בקיבוץ שירצה למכור את ביתו ישלם למדינה 33% מערך ביתו, ושלא יהיה ניתן יותר להשכיר או למכור  שטח בנחלות המושבים למסחר לא חקלאי.

המסקנה

אם אתה פורע חוק רק טוב יצא לך מכך, ואילו אם אתה שומר חוק כנראה שאתה סתם פרייאר.

כאשר אני מתווכח עם מושבניקים וקיבוצניקים עלך חוסר הצדק והשיוויוניות הזאת הם תמיד אומרים שאילולא הם האדמות האלה היו מופקרות כפי שארע בנגב, ושבכלל יש להם זכויות יתר על כך שהם בנו את המדינה, סליחה, תושבי שדרות,אופקים,דימונה,ירוחם, קרית שמונה,מעלות,ועוד רבים וטובים לא שמרו על אותן קרקעות מפני השתלטות? הם לא תרמו למדינה? לא שירתו בצה"ל? לא שילמו מיסים?  פשוט לא יאומן הצידוקים הללו ובעיקר הצביעות וההתחסדות של אותם המשתמשים בהם.

איפה שלי יחימוביץ' מפחדת לצאת נגד מצביעים פוטנציאלים במגזר זה בפריימריס של העבודה, איפה הצדקן אורון ג'ומס, היכן מר"צ, שדוגלת כ"כ בשיוויון זכויות? וכל שאר אנשי שמאל צדקנים שבעבור ערבים הם מוכנים לטפס על קירות כאשר מדובר באפלייה בתוך המגזר היהודי הם דוממים, ובעיקר כאשר מדובר בביתם שלהם.

מעורר חלחלה .