אני לא יודע, ואולי עוד קשה ומוקדם לקבוע האם סוף סוף הבינו בישראל מהו כוח צרכני ומה העוצמה של הצרכן הקטן, שאם אליו מצטרף עוד אחד ועוד אחד וכן הלאה, גם ענקים יכולים ליפול או לפחות להבין שלא לעולם חוסן.
או שמא הגענו אל המנוחה והנחלה, מסיבבנו משטרים נופלים, מהפיכות הסתיימו וחלקן עדין בעיצומן, יש האומרים שזה חלק מדור הפייסבוק או בזכות הפייסבוק שמלבה ויוצר את אותן סערות, ואילו אצלנו הצליח אותו פייסבוק להצית גל מחאה בזכות גביע גבינה הלוא הוא הקוטג' המפורסם.
משום בישראל קיימת התחושה שחרם צרכנים לא מצליח, תמיד יהיה מי שיפר אותו, גם כאשר ק"ג עגבניות היגיע לרמה של 15 ש"ח לחודש לק"ג 1 שמעת מרואיינים טוענים בפני כתבי הטלויזיה ש"אין מה לעשות הררי אפשר לאכול סלט ללא עגבנייה?", ועוד טיעונים כאלו ואחרים, כאילו שמספר ימים ללא סלט הרג מישהוא.
אותה תחושה אולי גרמה ועדין גורמת לכל אותן רשתות שיווק וחנויות לגבות מחירים מפלצתיים על מוצרי מזון כולל מוצרי מזון בסיסיים, ואולי זה גם מה שמעלה את מחירי הדירות לרמת מחירים שמעמידים בצל מקומות זניחים כמו מנהטן, וטוקיו, ולונדון וכו'.
שוק כמו בשוק כאשר יש דרישה המחיר עולה, כאשר יש כאלה שממשיכים לרכוש למרות ועל אף המחיר הדמיוני שמופיע על תג המחיר, אז לא תהיה סיבה להוריד מחיר הלוא כבר למדנו שבעם היהודי הפילנטרופיה זה כנראה שם של מחלה, כנראה לא סתם התברר שאחוז התרומה לקהילה של מוסדות ובעלי הון בישראל לא עולים על 3% וזה ברמה נמוכה ועלובה ביחסית למקומות אחרים בעולם.
במצב הענינים הזה כנראה שפרייארים לא מתים הם רק מתחלפים וזו ממש לא סיסמה זו המציאות בה אנו חיים.
ביום שיצליחו להסביר לי מהכלכלן הבכיר ביותר ועד הזוטר שבהם איך יתכן שמים מינרלים שמביאים מאיטליה או צרפת עולים זול יותר ממים מינרלים תוצרת ישראל שעליהם לא משלמים מס יבוא, עלויות שינוע, וכו'.
ביום שיקום האדם שיוכל להסביר לי איך יתכן שבישראל משלמים מחיר כפול ומשולש על אותו מוצר תוצרת ישראל שיושב על המדפים באירופה ובארה"ב, כאשר רמת ההכנסה באותן מדינות גבוהה משלנו בעשרות אחוזים וכושר הקנייה שלהם כפול ומכופל, הרי עלויות הייצור את אותן עלויות הרי אין מפעל ליצוא ומפעל ליצור מקומי, אותו מפעל מייצר את אותו המוצר וחלקו יוצא לחו"ל וחלקו נשאר כאן, אז איך לכל הרוחות קורה שאנחנו נאלצים לשלם מחיר כפול מעמיתנו מעבר לים שעליו יש לשאת הוצאות שינוע ומיסים למינהם?
כאשר גרתי בארה"ב וקניתי ג'ינס ליוויס 501 שעלה לי בארה"ב 30 $ ג'ינסים אחרים ניתן לרכוש במחיר של 19.90$ ובארץ על אותו ג'ינס דרשו סכום דמיוני של 500 ש"ח, אותו הדין בנעלים , מעילים , צעצועים, מוצרי חשמל וכו'.
כאשר אתה נכנס לסופר כמות המקררים של מוצרי החלב הוא עצום ומטורף, תנובה,שטראוס,טרה,,גבינות גד,צוריאל, יוטבתה, המבחר הוא ללא גבולות, ומשום מה ההפרש ברמות המחירים בין היצרניות השונות הוא מינורי אם בכלל, אלא אם מדובר במוצר יחודי או חדשני שטרם יצאו לו מתחרים מקומיים ושם כבר דורשים מחירים ככל שעולה הדמיון, אז אעלק יש תחרות, הישראבלוף במיטבו, העיקר שכולם זוכים להגנה מיבוא מתחרה ושאר הגנות.
אז אולי נפל דבר בישראל והפעם לשם שינוי הוגדשה הסאה והציבור צועק די !!!! ובתקווה גדולה יותר שזו רק הסנונית הראשונה שתבשר על נחיתתנו על קרקע המציאות והתאמת רמת מחירים שתואמת את רמת ההשתכרות הממוצעת במשק ויוקר מחייה שפוי.
ולכל החכ"ים העלובים בדמותה של דליה איציק ורונית תירוש ושאר חברי האופוזיציה שמנסים לעשות הון פוליטי על המחאה החברתית החדשה, נשאר לי רק לומר תתבישו לכן, אתן יותר טובות? ראויות יותר? לא בגימיקים זולים ופופוליסטים תצליחו להסוות את השותפות המלאה שלכן למה שקורה, ובכלל נראה שזה כבר הפך להיות מנטרה בקדימה לזעוק היום על כל המחדלים שנעשו בשתי הקדנציות שלהם כמפלגת השלטון..
בשנת 2006 עלה גביע קוטג' 4.84 ש"ח בשנת 2010 הוא כבר זינק למחיר של 6.97 ,יעני בתקופת שלטונה של מפלגת האופוזיציה דהיום שהיום מעיזה להשמיעה את קולה ולגלגל את האשמה על הממשלה היום , בשנת 2011 מחירו של הקוטג' הוא 7.29 ש"ח בסה"כ עלייה של 60% ב5 שנים האחרונות שמתוכן 3 שנים תחת שלטון האופוזיציה שהיתה זו שהוציאה את מוצרי החלב מפיקוח ואעלק יצרו שוק חופשי,ושנתיים תחת ממשלת נתניהו, רוצה לומר לא אלה ולא אלה דאגו לנו.
לפחות שר האוצר היום יצא בהצהרות שלכאורה נראות מבטיחות או לפחות יצרו איום מסויים על אותן גזלניות שעושקות את הציבור, אבל אל דאגה הלובי החקלאי כבר יטרפד כל נסיון כזה עודו באיבו הרי כבר גילינו מה עוצמתו וכוחו של אותו לובי שמייצג 3% מהאוכלוסיה ודואג לעניניו, שתי רשומות אחורה מדברות על הישג כביר יותר לעניניהם.
העיקר שאנחנו מעצמת חלב, הפרה הישראלית היא שיאנית העולם בייצור חלב, ומחלבות ישראל הפכו לשם דבר בעולם שמגיעים לכאן מכל קצוות תבל ללמוד איך עושים זאת ואיך מגיעים לאותם הישגים, ולמרות הכל ועל אף כל זאת עדין רוצים לחלוב את כיסינו בצוותא עם הפרות.