ראש הממשלה השמיע כבר בכמב הזדמנויות את תנאיו הבסיסיים להסדר עם הפלשתינאים. נדמה לי כי ניתן לסכם אותם כך (הרשימה אינה מבטאת בהכרח את סדר העדיפויות):

1. המדינה הפלשתינית תהיה מפורזת,

2. צה"ל ימשיך לשבת על נהר הירדן,

3. גושי ההתישבות הגדולים בביו"ש ישארו בריבונות ישראל,

4. ירושלים המאוחדת תשאר בריבונות ישראל,

5. בעיית הפליטים תפתר במסגרת המדינה הפלשתינית לכשתקום,

6. על הפלשתינאים להכיר במדינת ישראל כמדינה יהודית.

בתמורה לקבלת עקרונות אלה, תכיר ישראל במדינה פלשתינאית.

את הנחיצות של חמשת התנאים הראשונים ברשימה אני מבין היטב. אך מהי בדיוק הנחיצות של התנאי השישי? שאלה זאת נעשית רלוונטית במיוחד לאור הטענה שחוסר הנכונות של הפלשתינאים להכיר במדינת ישראל כמדינה יהודית הוא שורש הסכסוך, כפי שצוטט מזכיר הממשלה צבי האוזר הבוקר ב"הארץ". איך ניתן להתקדם לקראת פתרון הסכסוך אם אחד הצדדים מציב כתנאי בסיס דרישה שמשמעותה מעורפלת?

כדי לחדד תמיהה זו, הבה נתאר לעצמנו מצב היפוטטי שבו בתום משא ומתן ארוך ומייגע הסכימו הפלשתינאים לכל חמשת התנאים הראשונים ברשימה במלואם. רק לתנאי השישי הם אינם מוכנים להסכים בשום אופן. בשלב זה ישראל תצטרך לבחור באחת האפשרויות הבאות:

1. פיצוץ המשא ומתן,

2. וויתור חלקי על אחד או יותר מחמשת העקרונות הראשונים בתמורה לקבלת התנאי של הכרה במדינת ישראל כמדינה יהודית,

3. וויתור על תנאי זה.

אילו אני ישבתי בצוות המשא ומתן הייתי בוחר ללא היסוס באופציה השלישית. למען האמת, קשה לי לראות מנהיג רציונאלי בצד הישראלי שהיה נוהג אחרת. כיצד אתה הקורא, או את הקוראת, הייתם נוהגים?

אינני מזלזל חס ושלום בצביון היהודי של מדינת ישראל. אני אדם חילוני; אך אפילו בן גוריון, מנהיג הציונות החילונית מצא לנכון להכריז על "הקמת מדינה יהודית בארץ ישראל", ולא סתם על "הקמת מדינת ישראל". אך עניין הצביון היהודי של המדינה הוא עניין פנימי, ואוי לנו אם אנו מתנים אותו בהכרה מצד אומות זרות בכלל, והפלשתינאים בפרט. זכותינו וחובתינו לקיים את הצביון היהודי של מדינת ישראל ללא תלות בהכרה מצד אומות זרות. התניית קיום הצביון היהודי במדינת ישראל בהכרה זרה מטיל ספק על זכותינו זאת. טענתי היא שההתעקשות על הדרישה להכרה במדינת ישראל כמדינה יהודית, ולא כל שכן הפיכתה לשורש הסכסוך היא מיותרת ומזיקה. היא מרחיקה את פתרון הסכסוך שלא לצורך. בסופו של דבר יוותרו עליה מנהיגנו ללא כל תמורה מאחר ואין לה כל ערך.