יתכן שהזכרתי כבר, כמה אני שונא את היום שלפני הנסיעה. יש לבדוק את מזג האוויר ביעד, את תוכנית הטיול - האם הוא בעל אופי ספורטיבי, או שיש גם יציאות, פגישות המחייבות הופעה מכופתרת יותר - ולארוז בהתאם. גם אחר שנסעתי לחו"ל עשרות רבות של פעמים, תמיד מכונן בי הפחד, כי אשכח משהו חיוני, מעבר לדרכון, כרטיס הטיסה, תעודת הביטוח, האשראית, שאינני מעיז להוציאם מתיקי ואני מסתובב עמם מזה יומיים. רק המוות סופי יותר ממזוודה שנשלחה על ידי הדיילת לבטן המטוס, אבל בדבר אחד אתה יכול להיות בטוח: הפריט שלא ארזת, יהיה זה שיחסר לך ביותר בחו"ל.

אוניית מעבורת, מהסוג שהפליגה בין חיפה לארצות אירופה בשנות ה-60, הייתה פותרת בעיה כזאת. חברת ספנות יוונית הפעילה בשעתו צמד אניות כאלה, את "פגאסוס" ו"הרמס". באותן השנים היה נושא השכרת-הרכב עדיין בחיתוליו וספינות אלה סיפקו פתרונות למי שרצה לטייל בחו"ל עם רכבו. בתא המטען של מכוניתך יכולת לאחסן חצי מתכולת ביתך, סוודרים, מכנסיים, חולצות, ז'אקטים, מעילי-רוח, ספרים, קלטות, ככל העולה על דעתך, מרציף הנמל עלית עם מכוניתך ישר אל בטן הספינה ובנמל-היעד יצאת ממנה כשהמשפחה והמזוודות כבר בתוך הרכב וללא אובדן זמן החילות בטיולך.

בשעת האריזה הרהרתי בכך, מדוע בעצם פסקו לפקוד ספינות כאלה את ארצנו והאם הישראלי המצוי ישתמש בשירות זה, אם יוכרז על חידושו. להפתעתי גיליתי שקיים אפילו פורום הפועל "למען חידוש מעבורות סדירות מישראל למגוון יעדים בים התיכון כמו יוון וקפריסין. מעבורת זוהי אנייה גדולה המאפשרת הובלת נוסעים, רכבים פרטיים, אוטובוסים, אופנועים, משאיות ואף רכבות נוסעים ולמעשה מהווה תחליף לגשר כאשר המרחק בין שתי יבשות גדול מדי... המעבורת היא אמצעי תחבורה פופולארי ביותר בעולם כולו בעיקר בארצות סקנדינביה, בריטניה, הארצות הבלטיות וארצות הים התיכון - חוץ מישראל כמובן".

מהאתר התברר לי, כי אומנם יש ישראלים המעוניינים ביציאה עם רכבם לחו"ל ובעבר הייתה אפשרות להפליג לקפריסין עם אוניית נוסעים, במקביל להסיע לשם את המכונית בספינת-משא ולהמשיך במעבורת רגילה ליוון, אבל, "כל שלושת השירותים הופסקו בשנת 2001 ללא הגבלת זמן, בשל התסיסה בישראל, אשר הייתה היעד הסופי של האוניות".

נושא זה משתלב עם אחד מחלומותיי הגדולים שלא נראה לי, כי אזכה בהתגשמותו: לנהוג במכוניתי מביתי בת"א דרך לבנון, סוריה, טורקיה לאירופה. אפשרות זאת קסמה לי תמיד, כמו רוב בעלי הרכבים, אנו מתייחסים למכוניתנו כשלוחה מביתנו, אנו מחזיקים בה עט, נייר, מגבונים, סוכריות, משחה לידיים, משקפי-שמש ועוד, מקלט הרדיו מכוון לתחנות שאנו אוהבים וגם הטיית המושבים מותאמת לצרכינו, אולם עתה, שרחשתי ניסיון רב יותר בנהיגה ברכב בחו"ל, התחלתי לפקפק בכך אם הרעיון טוב כל-כך.

בנוסף לכל ההוצאות הכרוכות בנסיעה לחו"ל, אצטרך כמובן לדאוג גם לביטוח מתאים, הכולל שירותי-גרירה ועזרה בדרך. ומה יהיה אם תקרה תאונה בין מכוניתי לרכב אחר אי-שם באירופה? גם אם אמצא מוסך-שירות מוסמך לסוג הרכב שברשותי, יימצאו חלקי חילוף מתאימים, התיקון יארך זמן והטיול שתכננתי זמן-רב כל כך עם משפחתי, או זוגתי, יתעכב במקרה הטוב ביותר, או יתפקשש לחלוטין. האם לא עדיף לשכור רכב אצל חברה שיש לה סניפים בכל עיר ועיר ובמקרה של תקלה כלשהי, לקבל רכב חילופי ולהמשיך בטיולי ללא עיכובים כמעט?

בנוסף, אם נשתמש במעבורת, יש לקחת בחשבון, כי ההפלגה לאירופה אורכת בין יומיים לשלושה ימים. אומנם בספינה "ישנם מסעדות, מזנונים, ברים, חנויות פטורות ממכס ועוד", אבל למי יש כל-כך הרבה ימי חופשה? ומה עם אלה הסובלים ממחלות-ים?

אכן זהו היסוד לחברותי במחנה הדוגל בהשגת הסכם עם שכיננו, להשתתפותי בפעילות למען השלום, שנהפוך לעם ככל העמים וצרותינו ידמו לאלה של האירופאי, או האמריקאי הממוצע: תכנון החופשה השנתית, ללא חששות לשלום המשפחה, מחשבות על פצצות, פיגועים ואבנים מושלכות.