מאת: עו"ד נילי שץ

חוק ההתיישנות הוא חוק שנועד להגביל אזרחים, מלהגיש תביעות לבית המשפט על מנת לממש סעד כלשהו, או לחלופין מלהיענש על עבירה שבוצעה, לאחר זמן מסויים שעבר מרגע העבירה / גילוי העבירה.

במקרה של הגשת תביעה, כנגד עבירה שחל עליה התיישנות, על הנתבע להעלות את טענת התישנות העבירה. במידה ולא יטען זאת - המשפט יתנהל כרגיל.

הסיבות לחוק:

צד התובע

למרות שממבט ראשון, נראה שהחוק לא הוגן כלפי התובע, החוק דווקא נועד לדרבן אותו לתבוע. תביעה תוך זמן קצר מרגע העבירה, מעלה את הסיכויים למשפט צודק מכיוון שבדרך כלל יהיה הרבה יותר קל להשיג את הראיות מאשר לאחר שעברו שנים.

צד הנתבע

התיישנות העבירות נועדה "לשמור" על הנתבע מפני חיים בחשש מפני תביעות. אמנם אדם אשר ביצע עבירה או פשע - רצוי שיחשוש מפני החוק, אך גם לו מגיעה הזכות הבסיסית להגן על עצמו. במקרה שעבר זמן רב מאז ביצוע העבירה, ייתכן ולא יוכל הנתבע למצוא את הראיות המוכיחות את חפותו ולא יוכל להגן על עצמו.

סוגי ההתיישנות

כפי שישנה חלוקה בין סוגיהן וחומרתן של העבירות, ישנה חלוקה גם בשנים אשר יעברו עד להתיישנות העבירה.

במקרים של תביעות על מקרקעין אשר רשום בטאבו למשל, כל תביעה, החל מתביעת בעלות וכלה בנזקים שנגרמו כתוצאה ממקרקעין, זמן ההתיישנות הוא - 25 שנה. הסיבה לכך היא שמדובר בתביעה לגבי דברים שיש להם רישומים מסודרים עם שיוך בטאבו.

לעומת זאת, במקרים של חובות, ההתיישנות תחול תוך 7 שנים, והיא תחול לשני הכיוונים, מה שאומר שלא ניתן לטעון להתיישנות ובמקביל להגיש תביעת נגד.

בנוסף, על תביעות מול חברות ביטוח, תחול התיישנות בתוך שלוש שנים. על שכר עבודה שלא שולם ממקום עבודה לשעבר, תחול התיישנות בתוך שבע שנים, אך תביעה על ימי חופש שלא שולמו - תהייה חייבת להתקיים בתוך שלוש שנים.

ממתי נספרת ההתיישנות?

"זהו תחום שיש בו הרבה מאוד פסיקה והרבה מאוד ויכוחים", אומרת עו"ד נילי שץ: "אם לדוגמה קיבלתי בית מקבלן ואחרי עשר שנים גיליתי שיש משהו היסטרי בתוך הביוב. אז ברגע שגיליתי - אז מתחילה תקופת ההתיישנות".

לאור הדוגמאות שניתנו למעלה, המסר של נילי שץ הוא אחד: "תנסו, תתבעו, אם הצד השני לא יעלה על טענת ההתיישנות, זכיתם", וכמובן במידה ונתבעתם, דבר ראשון לבדוק האם חלה התיישנות.