מס' צפיות - 172
דירוג ממוצע -
עִקֶּשׁ לֵב לֹא יִמְצָא טוֹב....
משלי שלמה
מאת: דוד דרומר 15/08/11 (10:29)

מתוך עלון "חוויית השבוע" של "החוויה היהודית"

אתר:   www.h-y1.fav.co.il

"עִקֶּשׁ לֵב לֹא יִמְצָא טוֹב, וְנֶהְפָּךְ בִּלְשׁוֹנוֹ יִפּוֹל בְּרָעָה. יֹלֵד כְּסִיל לְתוּגָה לוֹ, וְלֹא יִשְׂמַח אֲבִי נָבָל. לֵב שָׂמֵחַ יֵיטִיב גֵּהָה, וְרוּחַ נְכֵאָה תְּיַבֶּשׁ גָּרֶם. שֹׁחַד מֵחֵק רָשָׁע יִקָּח, לְהַטּוֹת אָרְחוֹת מִשְׁפָּט".  (משלי י"ז/כ'-כג')

לפנינו תקבולות בדבר מחשבה לא ישרה שסוֹפה רעה, אודות הכסיל שעצם קיומו עלי אדמות מסב לאביו עצבות, צער ויגון. לעומת זאת, ההדגשה בדבר חשיבות השמחה בחיים והשופט שאינו עושה עבודתו נאמנה.

"עיקש לב לא ימצא טוב, ונהפך בלשונו יפול ברעה" - אדם הפכפך שאינו ישר לב, שמחשבתו עקומה ולא אמיתית וישרה, לא ימצא טוב אלא רעה בלבד כי הוא הולך בדרך השלילה. וכן המהפך בלשונו על זולתו שהוא למעשה עיקש לב שאינו אדם ישר, יפול ברעה שביקש לעשות לזולתו באמצעות תהפוכות לשונו לפי רצונו.

 "יולֵד כסיל  לתוגה לו, ולא יִשמח אבי נבל" - אב המוליד בן כסיל, מוליד תוגה ועצבות, צער ויגון לעצמו וגם לרעייתו, אם הילד. ברור שאביו של ילד נבל שהוא כסיל חסר תבונה, לא ישמח, כי בנו יגרום לו ולאמו בדבריו ובמעשיו רק יגון וצער.

"לב שמח ייטיב גהה, ורוח נכאה תיבש גרם" - השמחה השרויה בלב האדם, מקור המצפון והרגש, משפרת ומייפה את פניו באור ומרפאה את גופו. לעומת זאת, מצב רוח נכאים של דאגה ועצבות פוגעת במח העצם ומביאה לאדם רחמנא ליצלן מחלות. השמחה פועלת חיובית על מוחו של האדם ומחזקת המערכת החיסונית שלו. היא עוזרת להתגבר על בעיות קיימות או לצמצמן ואף למנוע מחלות שהן תוצר של עצב ודאגה.

"שוחד מחֵיק רשע יקח, להטות אורחות משפט" - השופט שאינו אמין ואיננו ישר, מועל באמון לא בוחל לחטוף במהירות, בלהיטות ובתאווה את שוחד מחיקו של הרשע המביא לו את השוחד. השופט, הנכשל בלקיחת שוחד ועוד בלהיטות, חוטא בהטייה אישית של מידת הדין וגורם לפגיעה בתדמית תפקידו ובציבור. נותן השוחד קרוי "רשע" כי הוא מכשיל את השופט וגורם לו להטות את המשפט לטובתו. כידוע לדאבוננו, קל ליפול בלקיחת השוחד ובנתינתו, כפי שראינו לעיל (בפס' ח'), שהשוחד בעיני בעליו הוא כאבן חן יקרה, הפותחת דלתות ל"הצלחה". הסיבה מופיעה כבר בתורה בפרשת "שופטים": "...כי השוחד יעוור עיני חכמים ויסלף דברי צדיקים" (דברים ט"ז/יט'). לכן, הנותן נקרא רשע, שהוא מכשיל אדם סמכותי ובעל תפקיד וע"י כך גם אנשים רבים אחרים. יש בכך גם משום "...ולפני עיוור לא תן מכשול..." (ויקרא י"ט/יד').

מסקנה:

היות שמחשבה רעה ולא ישרה מביאה רק רעה, עלינו להשתדל ולחשוב רק מחשבות טובות מתוך אמת ויושר. על האדם להתפלל היטב לה' שילדיו יהיו בעלי תבונה והגיון, שיביאו בדיבוריהם ובמעשיהם החיוביים נחת רוח להוריהם. יש להשתדל ולשמוח ולהגיע לידי מצב רוח חיובי תוך הערכת הדברים החיוביים שזכינו להם. שכן, השמחה יוצרת אווירה טובה ומסלקת את העצבות. אין להעלות על הדעת, בכל מצב, לתת או לקבל שוחד. יש לקבל את הדין מתוך אמת וצדק ולעשות מעשים טובים, בדרך הישר.

  ד"ר אברהם גוטליב                                             

הכותב הוא מנהל "אורי עוז הפקות"- מיזמים חינוכיים,קשרי קהילה ומשימות לאומיות. חבר בעמותות "רוח טובה" ו"החוויה היהודית",מנהל אתר אינטרנט בשם "תורה" כתובת האתר:www.torah.in/he1

 

רוצים לפרסם את דעותכם ב"פרשן"? גם אתם יכולים! לחצו כאן

 

גולשים יקרים, הכותבים באתר משקיעים מזמנם בשבילכם, בואו ניתן להם תגובה! כתבו למטה (בנימוס) את דעתכם.

דרג מאמר:          
תגובות למאמר זה לא התקבלו תגובות לקריאת כל התגובות ברצף
אין תגובות למאמר