אביונה שלי / ריקי שחם

אז בסוף כל הסיפור הוא
לטבוע בתוך הסודות של עצמך
ולדאוג שהטביעה הזו
תשקף את כל השקיפויות
שנמצאות בעומק הקיום שלך
ואז לגלות את גורלך בבשר.
כי הגורל מתגלה בבשר
ורוח הקודש מתגלה אלינו מתוך הבשר
והטכניקה הפשוטה היא
להסיר את הניכור שלך מעם עצמך
ולהגיד את כל המילים שעולות על הדעת
ולפתוח מרחבים באותה
נקודת מסה אחת
שמקיימת את כל תשעת הקבין
של הסיפור
שירד לעולם
והסיפור הוא שלך
ושל מי שהוא הסיפור שלך
ולא של ירושליים
ולא של כל מקום קדוש אחר.
האם יש ברירה בכלל?
הסיפור שלי הוא הקמע של החיים שלי
כי אני לא אוהבת משגל נסוג
ולא אוהבת מזיקים
ורק רוצה לכשף את היצר האביוני שלי
כי ככה זה
גורל הוא גורל
וזה המתרומם מעל פני המוות
הוא זה שחזון הסיפור מרחף מעל ראשו.

עלי גפן ממולאים / ריקי שחם

הסיפור שלי
הוא הסיפור שלי.
הסיפור שלי הוא אביונה מתמשכת
ואין סופית
ואפילו מוות לא ינתק אותו ממני
כי בסיפור שלי
הלב מתלקח
והשפתיים טועמות טעם של מיסתורין
ושל חגים
ושל כאב
וצריך לאבד את העשתונות
ולעשות את מה שצריך
וזה תמיד בנגוד להגיון
כי ההגיון לוקח את ההוד מהראש
ונשאר השגרון
וזה מזכיר לי
את תולעי המשי שהיו לי כשהייתי קטנה
והם היו מגעילים
ולא ברורים
כמו הצד האפל של הירח
כי הסיפור שלי ממציא אינטימיות
כמו האינטימיות של הפחד
כשפחדתי מהמדוזה
אבל היא כבר מתה
וגם הצאצאים שלה מתים
ולמדוזה אין זרע
שימשיך ממנה את החיים
וגם זה סיפור אינטימי
אבל אני הופכת אותו לאמנות
ומקבלת גמול נאמן
לספר האמנות שלי
כי זה העיקר
להשבע לסיפור
ולהתפלל
שישמרו לך על הסיפור
ועל הגניחות
ועל ההגנות
כי יש פצעים יותר חמורים
מהפחדים שלנו
ואלה שייכים
לאלה שאין להם סיפור.
ביער שלי
מצאתי רמז
לפרוש
ולבקשה
להמשך הסיפור
שלי.

בוא אלי פרפר נחמד שב אצלי על כף היד / ריקי שחם

אז מה הסיפור שלכם?
אני שואלת
וטובלת את תודעתי בכוס קפה.
הסיפור שלי הוא דיאלקטי
אמנות הדו שיח
מחפשת את הסיפורים שלי
ואת שלכם
ואת הסיפור בתוך הסיפור
וזה המחווה שלי לאלים
אבל לאלים שלי
ולא לאלוהויות שנותנים לגרגונה לחיות.
כי הגרגונה היא לא בסיפור שלי
היא out of my story
out of my life.
היום בלילה
אצא לי אל היער
ואשיר טרללללה טרללללה
המוח שלי ישנה את הגורל שלו
וישיר לציפור השחורה
גרגונה מתה גרגונה מתה.
כי הרבה דברים טובים
שהיו בסיפור שלי כבר אינם
אבל התפילה שלי מחזירה אותם
בצורה של חיים
ולא בצורה של אנדרטה.
טרלללללללה.
בסיפור שלי
האניה של המגדלית
לא טובעת אף פעם
במים העמוקים של הים
או של האוקינוס
שם אנחנו שטות
ויש לנו מפתח עם הסוד
שיודע את הסיפור שלנו
ושם האינטימיות הכי גדולה
כי אתה והסיפור שלך
זה בצוע של חדירה רוחנית
לאן שצריך לחדור
כי מי שלא מבין על מה אני מדברת
הוא אדיוט מושלם
וחי באוניה שסוחפת אותו לחוף המת.
אני רוצה ספינה
בחופים מוריקי אדי אלכוהול
ששם המגדלית שמה לי את המסגרת
ואני צובעת את הבתוכו שלה
בסיפור שלי
בתוך ה frame
של המגדלית
טרללללללה.