תגידו לי, מה הסיפור שלכם? / ריקי שחם

תגיד לי,מה הסיפור שלך?
כי יש את הסיפור של כיפה אדומה
ושל זהבה ושלושת הדובים
ושל המלך ארתור
אני,הסיפור שלי
הוא תודעה של שכונה
זה להגיד תפחיאדמה
ולהסתכל על החלומות
ועל החולמים
ולחצוב בהם דמויים חדשים
כמו שהפסל חוצב באבן.
יש סיפורים שגורמים לי תענוג
ויש סיפורים שגורמים לי לבחילה.
אז באמת תגידו לי,
מה הסיפור שלכם?
כי בסיפור שלי אני אוספת פזלים
אוספת ומוסיפה
מוסיפה ואוספת
אוספת את כל אותם
חלקים שחסרים
אוספת אותם ברחובות
של הערים הגדולות
ובעיקר בשבילים של העולמות המקבילים.
אני אוספת פיסות של יקומים מקבילים
אני אוספת איים מתוך אוקינוסים
אני אוספת אהבות מתוך איים אבודים
והסיפור שלי הוא התודעה שלי.
אני בכלל
בתוך התודעה שלי
יש לי כמה תודעות.
אבל העיקר בסיפור
זה לעשות את הכל
בדרכי שלי
תוך הליכה ממושכת
לעשות מסג' לעצים ביער
ולהרגיש טעם של פיסת עולם
בשפתיים
שיודעות להרגיש
טעם של סיפור.

בובה עפה / ריקי שחם

פעם עפתי.
גם היום אני מתעופפת
וגם מתופפת.
כי יש לי איזה חוט שמחבר אותי
עם מה שקורה באיזשהו מקום
וכשאני מניפה דגל
אני נוטשת את כוח המשיכה
ועפה עם החוט לאן שאני רוצה.
כל הזמן יש לי איזושהי ערגה
אני עורגת
וגם אורגת
אבל בעיקר עורגת
והערגה הזו גורמת לי לסחרור
ואז אני מבינה
שאני לא שייכת לאף אחד
רק לערגה
ורק לדם שזורם לי בתוך הורידים
ולעצמות שנושאות אותי
ולא לשום דעה קדומה על שום דבר.
אני אורגת מני שטיחים
שתי וערב של מילים
וכל השורות
הם כמו פרדות
כל היום נפרדת
ואחרי זה נודדת
ונפרדת מהפרדה
ואז עושה זוג או פרד
ומחליטה ממי נפרדת
כי השפה שלי היא שפה של מתעופפת
של עוגבת
אז לעזעזל
למה תמיד המחשבות שלי
נודדות
למקומות רחוקים?