הוא עמד בחורשה והביט בעיניים מצועפות אל הגבול שיצר בדמיונו

גבול הבחירה בין הכאב הנורא ללא נודע.

את הצד בו עמד הוא הכיר עוד מילדות,הכיר את האורות המרצדים,

את סוגי הקולות החזקים והצורמים ואת הריחות המתפשטים.

הוא חווה רבות בחייו וללא חש תמיד התייצב מול בעיותיו ואז..

מבלי להרגיש כיצד הכאב התגנב ורבץ בכבדות על הגיגיו,גידיו וריסיו

הוא רק רצה לחדול את התחושה ולהעלם מבלי לומר מילה.

היו רגעים שניסה לעשות חשבון של הטוב נגד הרע ולא הגיע לפתרונה,

והוא כבר לא היה כי גם לכאב יש סיומת שנקבעה.

רגלו קדימה הושטה, לעבור את הגבול הוא רצה ולפתע שמע קול

"אדוני,אולי ראית פה כלבה קטנה?", לפניו עמדה ילדה קטנה,

הוא החזיר את רגלו בחזרה והבין שאינו יחיד סגולה ואם לזו

הקטנה יש בעיה והיא מחפשת את פתרונה הוא חייב לנסות

להתחיל הכל מההתחלה.