מס' צפיות - 184
דירוג ממוצע -
מָוֶת וְחַיִּים בְּיַד לָשׁוֹן
משלה שלמה
מאת: דוד דרומר 08/09/11 (22:43)

מתוך עלון "חוויית השבוע" של "החוויה היהודית"

אתר:   www.h-y1.fav.co.il

"מִפְּרִי פִי אִישׁ תִּשְׂבַּע בִּטְנוֹ, תְּבוּאַת שְׂפָתָיו יִשְׂבָּע. מָוֶת וְחַיִּים בְּיַד לָשׁוֹן, וְאֹהֲבֶיהָ יֹאכַל פִּרְיָהּ. מָצָא אִשָּׁה מָצָא טוֹב, וַיָּפֶק רָצוֹן מֵה'. תַּחֲנוּנִים יְדַבֶּר רָשׁ, וְעָשִׁיר יַעֲנֶה עַזּוֹת. אִישׁ רֵעִים לְהִתְרֹעֵעַ, וְיֵשׁ אֹהֵב דָּבֵק מֵאָח".  (משלי י"ח/כ'-כד')

 

"מִפְּרִי פִי אִישׁ תִּשְׂבַּע בִּטְנוֹ, תְּבוּאַת שְׂפָתָיו יִשְׂבָּע" - בלשון פיוטית מושאלת, מתוארת ההשלכה לחיוב או לשלילה של מוצא פי האדם. המלים היוצאות מפי האדם הן כמו פרי ותבואה, שמהם ניזון האדם ובטנו שבעה. הדיבור הוא כמו מזון, הן לחיוב והן לשלילה.

"מָוֶת וְחַיִּים בְּיַד לָשׁוֹן, וְאֹהֲבֶיהָ יֹאכַל פִּרְיָהּ" - לא מדובר כאן בלשון ספציפית אלא בכל לשון, של כל אחד. ה"מוות" בפסוק זה קודם ל"חיים", היות שלבנות זה מאוד קשה - בעמל, שקידה ויגיעה, ואילו להרוס זה קל מאוד ובזמן קצר ביותר. שהרי, לקלקל זה קל ולתקן זה קשה ואם בכלל. לכן הדגש כאן הוא מבחינת הזהירות - שעל האדם לחשוב היטב היטב לפני שמוציא הגה מפיו ועליו להיזהר שלא יוציא מיידית מפיו כל מילה שירצה. לדיבור, ואף לחיובי, יכולה להיות חלילה השלכה שלילית אצל מי שלא אוהב את הדובר מחמת קינאה. האדם בדיבורו עלול להכשיל את עצמו, על כן מוטלת עליו החובה הכדאית להיות אחראי ולא לומר כל אשר חפץ. ואכן "ואוהביה יאכל פריה" - מי שיקפיד על לשון נקיה וחיובית וידבר בחכמה ובתבונה, יהנה מדבריו כמו שנהנה באוכלו פרי טעים ובשל.

"מָצָא אִשָּׁה מָצָא טוֹב, וַיָּפֶק רָצוֹן מֵה'" - בעולמנו, עולם העשיה, אדם שחיפש אשה טובה ומצא אשה כלבבו, מצא טוב ויש לו נחת. יותר מכך, הוא מצא את רצון ה' וקיבל ברכה מאת ה'. המלה "טוב" מתקשרת למלה "חיים" שבפסוק הקודם - אדם שמצא טוב באשה טובה, מתאימה וראויה לו, זכה בחיים טובים, נטולי חיכוכים מיותרים.

"תַּחֲנוּנִים יְדַבֶּר רָשׁ, וְעָשִׁיר יַעֲנֶה עַזּוֹת" - העושר לעתים משפיע על עוצמת הדיבור וסיגנונו. דרכו של האדם דל האמצעים לדבר בתחנונים, גם כאשר איננו נצרך. לעומתו, העשיר - דיבורו נועז וישיר, בלי מורא ופחד, כי יש לו ביטחון כלכלי בהונו.

"אִישׁ רֵעִים לְהִתְרֹעֵעַ, וְיֵשׁ אֹהֵב דָּבֵק מֵאָח" - חבר אמיתי, בלב ובנפש, יש לעתים רק אחד. אדם הרוכש לו חברים רבים, זה לעתים גורם לו לשיברון לב ולאכזבה. בעוד שהוא יכול לזכות בחבר אחד שאוהבו בלב ונפש והוא דואג לו, קרוב אליו ואיכפת לו ממנו יותר מאשר אחיו, בנו או הוריו. המלבי"ם - ר' מאיר לייבוש (רוסיה, המאה ה-י"ט) מביא בפירושו בשם המחקרים, שהקונה אוהבים רבים אפילו אחד אין לו. כי מציאות החיים מקשה על האדם להתמקד בפריטים רבים ולכן עליו להצטמצם באחד, באיכות וביעילות.

מסקנה:

על האדם להיזהר היטב בדיבורו ובמעשיו. יש לדבר בלשון נקיה, אמיתית ועדינה ולהיזהר ביותר לא לפגוע בזולת וגם לא בעצמו. יש להשתדל בעשיה, בתבונה וביעילות, כאשר האדם מכלכל את מעשיו לטווח ארוך. יש לחשוב היטב לפני דיבור או עשיה, כדי להגיע ולזכות בברכה והצלחה, לחיים טובים ונעימים.

 ד"ר אברהם גוטליב

 

הכותב הוא מנהל "אורי עוז הפקות"- מיזמים חינוכיים,קשרי קהילה ומשימות לאומיות. חבר בעמותות "רוח טובה" ו"החוויה היהודית",מנהל אתר אינטרנט בשם "תורה" כתובת האתר:www.torah.in/he1

 

רוצים לפרסם את דעותכם ב"פרשן"? גם אתם יכולים! לחצו כאן

 

גולשים יקרים, הכותבים באתר משקיעים מזמנם בשבילכם, בואו ניתן להם תגובה! כתבו למטה (בנימוס) את דעתכם.

דרג מאמר:          
תגובות למאמר זה לא התקבלו תגובות לקריאת כל התגובות ברצף
אין תגובות למאמר