משלי שלמה

מתוך עלון "חוויית השבוע" של "החוויה היהודית"

אתר:   www.h-y1.fav.co.il

"טוֹב רָשׁ הוֹלֵךְ בְּתֻמּוֹ, מֵעִקֵּשׁ שְׂפָתָיו וְהוּא כְסִיל. גַּם בְּלֹא דַעַת נֶפֶשׁ לֹא טוֹב, וְאָץ בְּרַגְלַיִם חוֹטֵא. אִוֶּלֶת אָדָם תְּסַלֵּף דַּרְכּוֹ, וְעַל ה' יִזְעַף לִבּוֹ. הוֹן יֹסִיף רֵעִים רַבִּים, וְדָל, מֵרֵעֵהוּ יִפָּרֵד. עֵד שְׁקָרִים לֹא יִנָּקֶה, וְיָפִיחַ כְּזָבִים לֹא יִמָּלֵט".  (משלי י"ט/א'-ה')

לפנינו תיאור של ארבעה טיפוסי אנשים, עם המלצה להתחבר לראשון שבהם: רש תמים, עיקש שפתיים (כסיל), בלא דעת נפש (חסר רגש), אץ ברגליים (פזיז).

"טוֹב רָשׁ הוֹלֵךְ בְּתֻמּוֹ, מֵעִקֵּשׁ שְׂפָתָיו וְהוּא כְסִיל" - כדאי, רצוי ומומלץ להתחבר ולהתיידד עם אדם "רש", דל אמצעים, שהולך בדרכי תום ויושר והוא שלם ואמיתי במעשיו. עדיף לאדם להתיידד עם רש מאשר עם אדם שהוא "עיקש שפתיים", האוחז בדרכי מרמה וכזב, והוא למעשה כסיל חסר תבונה, שלא הולך בדרך הישר והטוב.

"גַּם בְּלֹא דַעַת נֶפֶשׁ לֹא טוֹב, וְאָץ בְּרַגְלַיִם חוֹטֵא" - לא טוב להתחבר ולהתיידד גם עם איש שאין לו "דעת נפש", איש חסר רגש ומצפון כלפי עצמו וכלפי הזולת - איש קר, אדיש ולא אִכפתי. טיפוס נוסף שלא רצוי להתשטות,חבר אליו הוא "אץ ברגליים" - אדם נמהר ונחפז ואיננו מיושב בדעתו, רץ לעשייה והוא חוטא בשל כך וגורם לכישלונו.

"אִוֶּלֶת אָדָם תְּסַלֵּף דַּרְכּוֹ, וְעַל ה' יִזְעַף לִבּוֹ" - אדם העושה מעשי שטות חסרי הגיון בסיסי, הוא כסיל חסר תבונה, הגורם בטיפשותו להימנע מללכת בדרך הנכונה. יתר על כן, במקום לבוא בטענות לעצמו, הוא כועס על ה' - כאילו הוא גרם לו להיכשל. הכסיל מתעלם מן העובדה, שבעולמנו החומרי, עולם העשייה, עלינו לחשוב היטב ולעמול כדי להגיע להישגים ואינו לוקח אחריות על מעשיו.

"הוֹן יֹסִיף רֵעִים רַבִּים, וְדָל, מֵרֵעֵהוּ יִפָּרֵד" - האדם מטבעו נמשך לבעלי היכולת, לכן אנשים רבים נוטים להתחבר עם אנשים אמידים, בעלי הון. עושרו של האדם מרחיב את מעגל ה"חברים" שלו. אך האמת היא שחברות כזאת איננה חברות אמיתית. זו בעצם "אהבה שתלויה בדבר" - בעושר, שהם מסתופפים סביבו. לעומת זאת, האיש הדל  הוא בודד, אפילו החבר היחיד שהיה לו נפרד ממנו. הציבור נוטה לחשוש מאנשים חסרי אמצעים ונמנע מאוד מלהתחבר איתם, בדרך כלל.

"עֵד שְׁקָרִים לֹא יִנָּקֶה, וְיָפִיחַ כְּזָבִים לֹא יִמָּלֵט" - עֵד שקר, המעיד עדות כוזבת פרי דמיונו, לא יהיה זכאי בדין ולא יימלט מעונשו על שפיכת הדם הרוחנית-נפשית של רעהו. ה' יעניש אותו, כאשר השקר יצא לאור ויתגלה לעיני כל - כדברי האימרה: "לשקר אין רגליים".

מסקנה:

יש להתחבר אך ורק לאנשים טובים, ישרים ואמיתיים, שאין להם יותר מידי עושר ונכסים, כדי שהחברות תהיה אמיתית ולא תהיה תלויה בשיקולים זרים. אדם טוב, שמומלץ להתחבר עמו, הוא אדם חכם ונבון, צנוע, בעל רגש ומצפון, שיש לו אחריות על מעשיו. עליו להיות דובר אמת בפיו ובלבבו, שקול וחושב לפני המעשה. שהרי, דרך הישר והטוב היא דרך חיובית, שעניינה עשיית מעשים טובים כחובה מוסרית-ערכית, שהיא זכות גדולה.

  ד"ר אברהם

           גוטליב