ועדת טרכטנברג, שפירסמה אתמול את מסקנותיה, הצליחה לעשות את הבלתי אפשרי; היא עמדה בהבטחותיה והנפיקה דו"ח גדול ומרשים שעוסק בתחומים רבים, בתוך 50 ימי עבודה בלבד.

מדובר בדו"ח רציני שמצד אחד לא נכנע לפופוליזם, אך מצד שני ממליץ על הנהגת שינויים מרכזיים במשק.

הנושא הראשון והחשוב שבו הכריע טרכטנברג נוגע לגודל התקציב והגירעון. למרות לחצים רבים מחוץ לוועדה וגם מתוכה, התקציב לא נפרץ והגירעון לא גדל.

קשה להפריז בחשיבות ההחלטה הזאת, על רקע המשבר באירופה ובארה"ב. שם כן הפריזו בהוצאות. שם כן העלו את החוב הציבורי. התוצאה היא מיתון, אבטלה ותוכניות קיצוץ אכזריות שמתבצעות עכשיו. טוב שלא נקלענו למצב כזה.

הוועדה הצליחה גם לשכנע את ראש הממשלה בצורך בקיצוץ תקציב הביטחון, כדי שיהיה מהיכן להעביר כסף לחינוך ולתעסוקה. ואמנם, הוועדה ממליצה על חקיקת חוק חינוך חינם לפעוטות, על יום לימודים ארוך ועל הטלת מגבלה על גובה התשלום למעונות יום פרטיים. אלה צעדים בכיוון הנכון, שגם יקלו על זוגות צעירים לצאת לעבודה.

בתחום המיסוי החליטה הוועדה להעלות את המס הישיר על בעלי שכר גבוה ועל חברות. הכסף שיתפנה ישמש למתן נקודת זיכוי ממס לאבות עובדים, להגדלת המענקים במסגרת מס הכנסה שלילי ולהפחתת המכס על מוצרי יבוא כמו מוצרי תעשייה ואלקטרוניקה, ומוצרי חקלאות מעובדים. זהו צעד חשוב שיעודד את התחרות ויביא להורדת יוקר המחיה. כדי לאפשר תחרות באמצעות יבוא, יטופלו גם איסורי יבוא שמהווים כיום מחסומים המייקרים מאוד את כל המוצרים במשק.

לכן ברור, שהמלצות הוועדה ייתקלו בהתנגדות עזה מכיוונים רבים; התעשיינים יילחמו בהן וכן החקלאים, ההסתדרות וועדי העובדים. כך שהכל תלוי בראש הממשלה. בנימין נתניהו צריך לעמוד מול כל הלחצים ולהעביר את המלצות טרכטנברג בממשלה ובכנסת. בכך ייבחן.

אבל ישנם דברים אשר בהם הדו"ח לא עוסק כלל או לחילופין עוסק באופן שטחי: הוא לא נותן תשובות לנושא מס ה"בלו" המוטל על הדלק, הוא לא נותן מענה לקירוב בין מרכז לפריפריה ,לא מוצא פתרון לבעיית התחבורה הציבורית.

קשה להעמיס על טרכטנברג וחבר מרעיו את כל תחלואי החברה הישראלית, אך מה שברור הוא שנחוץ פתרון קרדינלי ושינו קונספציה על-מנת לשנות את אופיה החברתי-כלכלי של מדינת ישראל.