אזרחים רבים מסתייעים ומתניידים בתחבורה הציבורית, מסיבות שונות כמו היעדר יכולת כלכלית להחזיק כלי רכב פרטי וגם כחלק מחינוך לשיפור ושימור איכות הסביבה, הפחתת זיהום האוויר והקלת העומס בדרכים ובכבישי ישראל.

בישראל קיימת אכיפה לגבי רכבים שגורמים נזקים לאיכות הסביבה כמו רכבים מזהמים.  

לצערי לא קיימת אכיפה לגבי מפגעים ומכשולים בתוך האוטובוס שמקשים על ציבור הנוסעים.   כאזרח הנמנה עם נוסעי התחבורה הציבורית שנוסע בכל יום באוטובוס ברצוני להעלות את נושא המפגעים בתחבורה הציבורית:

מפגע תברואתי- נוסעים שעולים עם שקים שקיות אשפה שבתוכם פחיות ובקבוקים המיועדים למיחזור ברוב המקרים עולה מהשקים הללו ריח מסריח של צחנה, מהשקיות נוזלים שאריות נוזלים מהבקבוקים שמטנפים ומלכלכים את האוטובוס.

מפגע בטיחותי - נוסעים שעולים לאוטובוס עם עגלות קניות ענקיות שחוסמות את המעבר באוטובוס ומהוות מכשול לנוסעים, לו היו גובים עבור העגלות הגדולות הדבר היה מפחית את כמות המשתמשים. האוטובוס משמש גם להובלת של קרטונים ענקים, חבילות גדולות שלא מיועדות להובלה באוטובוס.

מפגעים קשים אלה פוגעים באיכות הנסיעה באוטובוס, בהיעדר חקיקה או תקנות גם הנהגים אינם יכולים למנוע מנוסעים לעלות לאוטובוס עם האלמנטים שגורמים למפגעים.  

למען הנוסעים צריך לפעול בהקדם האפשרי לטפל בגורמים למפגעים ולערוך שינויים גדולים מהותים ומיידים, דבר שינעים וישפר את הנסיעה בתחבורה הציבורית.