אני מתפללת יום יום. מאת ריקי שחם

רוצה ללמוד לקרוא את
כתב החרטומים
ולעבור לי
מ rive gauche
ל rive droit
תיק בירקין של הרמס על היד
משכללת את המושכלות שלי
ומתבצרת בתוך דממה גדולה
שרק השקט שלה
ייתן לי את הפירושים
ואת התובנות
כי האובליסק במרכז
הככר הפריסאית
רק מסמל עוד התאהבות רומנטית
בעיר האורות
וכתב החרטומים שלי
רוצה לקעקע בתוכי מזכרת
של כל מה שהתחולל
בכל הגדות
ובכל הנופים
כי רק הכאב המשותף
מגלה את הכתב
שחקוק כל כך עמוק בלב
ומנשק כל פעם מחדש
את הצלקת
שיודעת את הסוד
שבכתב.

מועקה  מאת ריקי שחם

ביום שהתחלתי לגעת
במילים שלו
הרגשתי כל אות ואות
כאילו היו נשימותי
וכל צירופי כוונותיו
היו המיית המילים
וצירופי מחשבותיו
הקומפוזיציה שהגה
ואני רק משחקת לי
בתוך המרחבים של המשפטים
מחפשת שוב ושוב
את הגותו כולה
שמרחפת בין גופי לנשמתי
מציפה אותי יום יום
בחוכמתו היתרה
שגומרת על עורי
מעסה את תודעתי
בספרמה מודעת כל כך
מלאה בהכרה של נצח
באמת צרופה
בזוהר פנימי
שרק נוכחותו של האחד
יכולה הייתה
להותיר בי.