פייר ארמה. מאת ריקי שחם

יש אנשים שהם כמו רכבת תחתית
מטרו של מעמקי האדמה
כי החמצן שלהם הוא
דו תחמוצת הפחמן.
האהבה שלי היא עוגיית מקרון
של פייר ארמה
אני נוגסת בה
והמילוי משתחרר מכל הכיוונים.
יש אנשים שלא יודעים לשמור את
האהבה שלהם.
כי לאהוב זה
לדשן כל הזמן מסביב לגזע.
אני אומרת לכם
תשימו הרבה דשן
שיחדור לגוף
שיצוף על התודעה
שתהייה בתולה צמאה לנצח
כי אסור לשים שעון מעורר
בזמן מעשה האהבה.
זמן הוא של זה שנרדם
ברכבת תחתית
ונותן לשדיים החמות
לחמוק לו
מבין ספורי חייו.

"l'art pour l'art" מאת ריקי שחם

השירה
היא התבונה של ספק הנשימה
השם את המילה במקום של
ריאות מפעמות
כי אני פולטת את המשפטים שלי
כמו פליטה של co2
כי שם במקום
שמתפשט בתוך החלל החמצני
אני מגישה את הרמז
של גלגלי הסיפורים שלי
כמו גלגלי תפילה
שמסובבים את המנטרה
ואת ריחה של הגננת
ומוכר הדגים
והכרוב הכבוש
וזה החמצן של הזכרון
שעדיין משייט באמבטיה
ודג לו קרפיונים
עם אור זרחני של עששיות דלוקות
ושל פטמות קשות
אפופות צניעות חרמנית
אותה יכולה השירה
להגיד בקלות כזו
ולהרגיש גל של אביונה
מעצם הידיעה
שהמילה היא לפעמים
אבר מין קטן.