ובסופו של יום...אתה רואה על המדרכה ריהוט ישן שנשען על הקיר,צבעו של הריהוט יכול להעיד על הוותק שלו כעץ, תמונות שנעקרו מהקיר, מזרון מיותם שנותן את התחושה שאוטוטו עומד לפעור את פיו ולספר אודות עצמו ואז אתה מבין,השכנה שהלכה לעולמה והותירה את ארבעת הקירות ואת מה שהיה "מבצרה" כירושה,תחילת המאה העשרים שלה הייתה עדה,מלחמות העולם,השואה, הגשמת חלומו של כל יהודי-ארץ ישראל חתונה,לידות  וגם זמנה הגיע וחיים שלמים עוברים למדרכה/ מזבלה/יד שניה והשכנה?הייתה כלא הייתה.