קראתי מספר ספרים על השואה, אבל מעולם לא עסקתי באופן אינטנסיבי בנושא, כך שכאשר נסעתי לפני כעשור ליפן, הופתעתי לשמוע על קיומו של חסיד אומות העולם היפני סוגיהרה סמפו (גם בכפר הולדתו ביקרתי). עם זאת, עד עתה סברתי לתומי שאני מכיר די טוב את ההתרחשויות בימי השואה בהונגריה, השזורות בסיפורי ההצלה של ראול וולנברג השבדי וקרל לוץ השוויצרי (שאומנם לא הציל את חיי, אבל העניק לי את הארוחה הטובה ביותר, מרק חם ולחמנייה, שאי-פעם זכיתי בה), אולם לאחרונה ראיתי סרטון יוטיוב, ממנו נודע לי על סיפור מופלא, אשר גם בדמיוני הפרוע לא הייתי משער את היתכנותו.

מסתבר, כי בבודפשט של שלהי מלחמת העולם השנייה, אשר הטרור הפשיסטי הרצחני ביותר השתולל בה ואלפים רבים הוצעדו מערבה, נורו למימי הדנובה הקפואים ועשרות אלפים הורעבו למוות, היה אדם, שהקים מקלט לכ-2000-2500 יהודים, סיפק להם מזון (דל ככל שיהיה), שירותי בריאות והפקיד על שמירת ביטחונם חיילי ס.ס. גרמניים!

שמו של איש זה סרן לאסלו אוצ'קאי (ocskay), בן למשפחת אצילים ידועה, שנפצע במלחמת העולם הראשונה, השתחרר מהצבא וחזר לשרות פעיל לבקשת ידידו היהודי, למטרה המפורשת: לנסות להציל יהודים במסגרת 'שירות העבודה' (בהונגרית munkaszolgálat, או בקיצור (musz.

במלחמת העולם השנייה, נחשפו במסגרת שירות זה הגברים היהודיים לרמות שונות של סבל והשפלה. נעשה בהם שימוש, לרוב בתנאי עבדות, בדרכים, במסילות ברזל, במכרות הנחושת בסרביה הכבושה. רבבות מהם נהרגו בעת הקרבות בחזית הרוסית, ממוקשים, מקפיאה, מהרעבה שיטתית ומהתעללויות שומריהם ההונגריים. בחודשים האחרונים של המלחמה, העבירו אנשי צלב החץ, שהשתלטו על הונגריה באמצעות הצבא הכיבוש הגרמני, את רוב אנשי שירות העבודה לידי הגרמנים, כדי להקים קו הגנה סביב וינה. כנראה ולעולם לא נדע את מספר אבידות היהודים בשירות העבודה.

סרן אוצ'קאי הקים פלוגה שלכאורה עסקה באיסוף בגדים ותיקונם עבור  החיילים הלוחמים בחזית והצליח לקבץ אל תוך המשכן המאולתר בבניין הגימנסיה היהודית לשעבר, גם את בני משפחותיהם. כך מתאר ידידי הטוב טומי ביומנו את הדרך בה הובאו הוא ואחותו אל מחנה הפלוגה:

"יום אחד הופיעו בביתנו שני חיילים עם סרט זרוע של הנ'ילאשים (מפלגת "צלב החץ" הפאשיסטית ההונגרית). כולם נבהלו מאוד. הם קראו בשמנו וצעקו: "לארוז, לזוז!" שקשקנו כהוגן עד שנודע לנו, שאנו הולכים להורינו, שחיכו לנו בבניין הגימנסיה היהודית, תחת הגנת פלוגת העבודה לאיסוף בגדים (זה היה שם פלוגתו של אבי), בעלת פריבילגיה. היה לנו יחסית טוב, היינו רבים, המגורים היו צרים, היה מעט מאד אוכל וגם הכינים התרבו, אך מה זה היה לעומת מה שאחרים סבלו?"

פלוגה זאת הייתה כמובן לצנינים בעיניי קלגסי צלב החץ, אבל אוצ'קאי בעל הקשרים המצוינים ערך הסכם עם יחידת ס.ס. גרמנית, שאנשיה ידעו, כי בודפשט עומדת ליפול לידי הצבא הסובייטי המתקרב והחלו לחשוש לעורם, כי הם ישמרו על בטחונה של אותה החבורה היהודית. תיאור הפרשה, שוב במילותיו של טומי:

"אימי ואחד מאלה ששהה עמנו שם, סיפרו, כי יומיים לפני שהגענו, פרצו נ'ילאשים לבניין ופקדו על כולם לרדת לחצר. פקדו? משכו אותם בכוח ואחר העמידום בשורה והחלו באיסוף דברי הערך שלהם. מישהו הצליח להעביר הודעה למפקדה (סרן אוצ'קאי, יהיה זכרו ברוך) של הפלוגה ששכב בבית עם חצבת ו-40 מעלות חום והוא באמצעות קשריו ביקש את מפקדה של אחת מיחידות ה-ס. ס.,  קצין בשם וובר, להתייצב אצלו. קצין זה הופיע בבניין הגימנסיה תוך זמן קצר ושלח את הנ'ילאשים לכ.. אימם. אחד הנ'ילאשים שאל: מה הגרמני הזה אומר? אימי דוברת הגרמנית, אזרה אומץ עד כדי כך, שתרגמה עבור הנ'ילאשים את הדברים ואף השלימה אותם באומרה: "הייתם יכולים להבין את שפתם של אלה שאתם גרורים שלהם!"

על כך הנ'ילאש שלח את אימי לאותו מקום, אבל אימי לא הלכה ובהשלימה את הוראתו של וובר, תבעה אפילו מבני הבלייעל להחזיר ליהודים את דברי הערך והם אכן בחוסר רצון, אבל עשו כן. לאחר מכן החליפו שומרים גרמניים את ההונגרים".

מעיון במקורות נוספים, אני למד, כי מפקדה של אותה יחידה גרמנית שהצילה את היהודים ממוות בטוח, היה קולונל ה-ס.ס. האנס וובר. סרן אוצ'קאי עצמו, הואשם על-ידי הקומוניסטים שעלו לשלטון בהונגריה אחר המלחמה בריגול, נאסר מספר פעמים ולבסוף נמלט לארה"ב, שם נפטר בעוני ב-1966.

השלטון ההונגרי הפוסט-קומוניסטי העניק ללאסלו אוצ'קאי את מדליית הזהב של נשיא המדינה (האות נמסרה לבנו). יד ושם הכיר במעשי גבורתו של סרן אוצ'קאי רק באיחור רב ואחר התכתבות ממושכת וערעורים חוזרים ונשנים, אולם לבסוף הוענק לו ב-2002 אות חסידי אומות עולם. פועלו מונצח בין היתר בשלט שנקבע על בניין הגימנסיה היהודית לשעבר בבודפשט (ראה צילום מצורף). ב-2008 הופק אודות פועלו גם סרט דוקומנטארי הונגרי שנקרא "סרן אוצ'קאי, הגיבור שנשכח". 

לדעת אלה המכירים את הנסיבות הקשות בהן פעל הסרן לאסלו אוצ'קאי (ואף לדעתי הצנועה), מגיע לו התואר 'שינדלר ההונגרי', אך להבדיל משינדלר המקורי, אוצ'קאי לא שיתף פעולה עם השלטון הגרמני והפשיסטי ההונגרי ומעולם לא הפיק טובת הנאה כלשהי מפועלו ההומניטארי.