הסעודה האחרונה. ריקי שחם
הבלוג הזה מוקדש לקורתני לאב
שמתרוצצת לי כל הזמן בראש
ומריצה אותי
כמו רץ מהיר
כמו שמריצים שורות
כמו שמספרים את הבשורה
על פי מרי מגדלן
ושרק קורתני לא תשקע
אחרי כל הרעש שעשתה על הבמה
באיזושהי שקיעה מדממת
כי בצעקות של קורתני
יש סממנים של גאולה
והשפתיים מלאות הבוטוקס שלה
נוגעות לי ישר בלב
ואז אני מרגישה
שיש לי עוד איזושהי סיבה לאהוב
ולהיות אהובה
ואת קורתני
את הנירוונה שלך השגת
בעינייך הרעבות והמסוממות
והגיטרות המזיעות שלך
היו לי כמו יום ארוסים
עם האני המתחדש שלי
כמו הסעודה האחרונה אתו
שם ישבנו גם את וגם אני
וקוביין מזמן נרדם על המשמרת
ושכח כי בחורה כמוך
צריך לדעת לאהוב
כי את עדיין בתולה מלידה
וגם אני מתחזה למי שאיננה בתולה
כמו מרי מגדלן
ובאותה סעודה ידענו כולנו
כי אנחנו לא מופקרות
אנחנו רק חיות בתקופה
שמזהמת לנו את הצרכים שלנו
כי אני את והמגדלית
אנחנו נערות רוקנרול
ורק רוצה שהגורל הזה
שלך...והגורל שלי
אותו אני כותבת בדיו יום יום
שרק יפסיק להתעלל בנו כבר
ויסמן לנו את השורות
ללכת בהם...ולהסמיק. אביר שלי - ריקי שחם

תמיד קידשתי את עצמי למשהו
ליופי
למילים
לאהוב
שאת יופיו אני מציירת ורושמת
על לוח ליבי.
אפילו תמרוקים אני שמה
על פני
ועל גופי
כדי לשאת חן בעיני זה
שקידשתי את עצמי לו
וכישרוני מחפש את המילה
שתקשור את אשר קשור ממילא
ותשים לי סימן על לחיי
כדי שלא אהיה חיוורת שוב
כדי שלא אפתח סימפטומים
של הידבקות בחוורון מקומי
כי כשאתה נאמן ביופייך
ולא נוגע בי בפלירטוטי בורות
אני נצחית אתך
ורק שמה כתרי מופת
על ראשך.